יד מלאכי/כללי התלמוד/מד
|
< הקודם · הבא > |
איסורא מממונא לא ילפינן
בכל איסורי תורה אמרינן כן, כדמוכח בפ' מי שמתו יט: דפריך דליגמר כלאים מאבדה, ומשני איסורא מממונא לא ילפינן. משום דממונא קיל מאיסורא כמ"ש שם רש"י (ד"ה ממונא). וכן פסק הרמב"ם בפ"י מהלכות כלאים הלכה כ"ט וכמ"ש שם הכסף משנה יע"ש. וכן נראה מדברי מהרי"ק שורש קמ"ט דגבי מצות ציצית קאמר דאיסורא מממונא לא ילפינן. לך נא ראה. והכי נקט לה בפשיטות מוהר"ש אלגאזי ז"ל בגופי הלכות שלו כלל רמ"ט, שהקשה וז"ל ועוד שבועה הוא איסור והיכי ילפינן מכח חיוב ממון חיוב שבועה, איסורא מממון היכי ילפינן ע"כ. ולפי זה יש לתמוה על רש"י ז"ל דפ' השולח לד. (ד"ה הכא), דעל מאי דמשנינן שם התם ממונא הכא איסורא. כתב הוא ז"ל הכא איסורא דאשת איש, דמשמע דדוקא איסור אשת איש חמור מממון אבל לא שאר איסורין, והא ודאי ליתא לפי סוגיין דפרק מי מתו שהבאתי. והנה לזה י"ל דאה"נ דלפי האמת כל שאר איסורין נמי חמירי מממון אף לדעתו ז"ל וכדמוכח ממ"ש שם דטעמא דממונא הוי משום דהפקר בית דין הפקר, מאי דלא שייך בכל האיסורין. אלא דנקט אשת איש משום רבואתא, דאפילו באשת איש דשייך למימר ביה הפקר ב"ד הפקר, דליפקעו רבנן לקדושין מיניה, מכל מקום גבי איסורא מחמרינן ולא ילפינן מממון גמור. וכמו שפירש דבריו הראנ"ח הובא בכללים נפרדים משיירי כנה"ג אות ל"ד.
ואי קשיא הא קשיא שמצאתי להתוס' ז"ל בפ"ק דב"מ כ: ד"ה איסורא מממונא שכתבו וז"ל, וא"ת טפי אנן מחמירין בממונא, דהא אין אנו הולכין בממון אחר הרוב, ובאיסורא אזלינן בתר רובא וכו'. וי"ל דמ"מ באשת איש החמירו דמים שאין להם סוף לא תנשא לכתחלה, אע"פ שרובם מתים. ועוד י"ל וכו' ע"כ. כנראה מדבריהם דדוקא איסור א"א לא יליף מממון, אבל איסורין שפיר ילפינן מממון. וכדכייל לן כללא מזה מוהר"ש אלגאזי בהליכות אלי כלל ס"ד א'. ויש לתמוה דהא סוגיא דפרק מי שמתו הויא תיובתייהו, דגבי כלאים נמי משנינן איסורא מממונא לא ילפינן. ולזה נמי יש לתרץ ולומר דס"ל לתוס' ז"ל דלפום מסקנא דמשני לההיא דולאחותו שב ואל תעשה שאני, תו לא צריכינן לתירוצא דלעיל איסורא מממונא לא ילפינן, כיון דבאבידה נמי שב ואל תעשה הוא. וכן נראה דעת רש"י שם (ברכות כ. ד"ה שב ואל תעשה) שכתב גבי שב ואל תעשה שאני וז"ל אבל השבת אבידה ופסח לכל ישראל נאמר, ואצל כבוד הבריות ניתנו לידחות ע"כ. הרי דסבר דגם השבת אבידה בהכי מתרצא, ולא צריך תו למאי דתריץ לעיל איסורא מממונא לא ילפינן. ובאמת הדבר שאחר שכתבתי כן מדעתי נדפסו שו"ת זרע אברהם ובחיו"ד סי' י"ז מצאתי שכוונתי לדעתו הרמה. וכן מצאתי עוד בס' מקראי קדש להרב הגדול חיים אבולעפיא זצ"ל פ"א מה' מגילה. ובספר צרור החיים שחיבר על הרמב"ם אהובי כמוהר"ר חיים יעקב ז"ל שם בשם מוהר"א חאקו. ועיין עוד בס' קול בן לוי דף ג' עמוד א', ובס' ארעא דרבנן סי' ט"ו, ובמלכי בקדש דף ק"ן ע"א, ובאור יקרות דף ל"ד ע"ד.
ואיך שיהיה על מוהר"ש אלגאזי ודאי אני תמה, דמלבד שסותר דברי עצמו ממ"ש בספר הליכות אלי למ"ש בספר גופי הלכות, אף גם זאת לא היה לעשות כלל מחודש בסתם, כיון שהרמב"ם ומוהרי"ק לא ס"ל הכי. ולפחות היה לו להזכירם.