יד מלאכי/כללי התלמוד/לא
|
< הקודם · הבא > |
אישתמיטתיה לרבי פלוני הא דאמר רבי פלוני
דאמרינן בכולי תלמודא הוא לשון נקיה ודרך כבוד לומר שבאותה שעה נשמט ממנו הדבר ההוא כי השכחה הוא טבע אנושית כוללת כל האישים ואם יש חילוק ביניהם בין רב למעט. חוט השני סימן (כ') [י"ט[1]] דף כ"ג ע"א בתשובתו אשר השיב לגדול א' כי אשום אשם לו על ההשגות שמשיג לקדמונים, ובפרט באמרו שאישתמיט מינייהו דברי השיתא סדרי ע"ש שהפליא לעשות. וזה מורה באצבע כמה וכמה דברים דאישתמיטו מהקדמונים גאוני עולם, לך נא וראה רוב בקיאותו כי עצום הוא. ולי אני הדיוט נלע"ד ראיה לדבריו דלשון אישתמיטתיה על דבר השכוח הוא נאמר, מהא דאיתא בפרק ו' דזבחים נט. דאמר רב מקרא היה בידינו ושכחנוהו ולבתר דמייתי קרא קאמר רב כהנא היינו קרא דאישתמיט ליה לרב. הרי דקאמר תלמודא אישתמיט על פסוק ששכח רב. ודע שכתב ר' בצלאל בשיטת כתובות פרק א' דף ע"ז א' (טז: ד"ה אישתמטיה) דלא אמרינן כי האי לישנא אלא על משנה או על מימרת אמורא הקדמון ממנו ע"ש. ויש לתמוה דהא בפרק עשרה יוחסין עא: מצינו דקאמר על רבי יוחנן אישתמיטיה הא דאמר רבי אלעזר. אע"ג דרבי יוחנן רבו מובהק דר"א הוה, כמו שהוכחתי באות התי"ו (כלל תרס"ד) גבי תלמיד חבר בראיות נוכחות ע"ש.
- ↑ עיי"ש בתחילת הסימן בענין סדר הסימנים