יד מלאכי/כללי התלמוד/ד
|
< הקודם · הבא > |
אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות
כן כתב הליכות עולם בשער ה' פרק (ב') [א'] וכן העתיק משמו בעל חוות יאיר סימן צ"ד בכלליו ובעל אסיפת הכללים כלל ע"ג.[1] ואני המ"ך בעניותי יגעתי ולא מצאתי מקור מקומו טהור בש"ס, ואחשבה לדעת זאת אולי למד כן מההיא דפרק אלו טריפות (חולין נ.) דמסקינן דאין הלכה כרשב"ג בטריפה.
אמנם עמל הוא בעיני שהרי לא אמרו כן רק על דין פרטי שאמר רשב"ג שם בבריתא, דבני מעיים שניקבו וליחה סותמתן כשרה כמבואר למעיין שם בגמרא, וגם הרי"ף ושאר פוסקים שכתבו דין זה לא הזכירו שום כללא בהא רק כתבו דאסיקנא בגמרא דלא כוותיה, ואי משום דבמועד קטן כב. נקטו בלישנייהו אין הלכה כרשב"ג בטריפות לשון רבים, לא איריא כלל דהתם נמי לא קאמר הכי רק על אותו דין פרטי של בני מעיים שניקבו וכו' הנזכר בחולין, ומאחר שכן מה יושיענו זה שנאמר בלשון רבים אחרי שממקומו הוא מוכרע דלאו לכל דיני טריפות נאמר, דהא קודם המסקנא דהוו סברין מימר הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות, קאמר שם בגמרא כרשב"ג בטריפות, דתנן בני מעיים וכו' ואם איתא שהוא כלל כולל לכל דיני טריפות מה זו דוגמא דנקט כרשב"ג בטריפות דתנן וכו' והלא בכל דיני טריפות כן הוא, ועוד דיגיד עליו רעו דכי היכא דהלכה כרבי שמעון באבל הנאמר שם הוא על אותו דין פרטי הנזכר שם מדיהיב טעמא שהוא מיקל והלכה כדברי המיקל באבל, דכוותה נמי הך דרשב"ג על אותו הדין בדווקא נאמר וזה ברור. ואל תתמה על החפץ איך על דין פרטי נקטו אין הלכה כרשב"ג בטריפות לשון רבים, שהרי מצינו כיוצא בו בגיטין פו: דקאמר הלכה כרבי אלעזר בגיטין על דין פרטי דעדי מסירה כרתי כמבואר שם ברש"י ובדף ד. ע"ש. ותו קשיא לי בזה דאם איתא דלרבי יוחנן דהוא מריה דההוא שמעתתא כלל גמור הוא דאין הלכה כרשב"ג בכל מקום שדיבר בענין טריפות, איהו גופיה דכייל לן כללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו' הוה ליה למיתני הך בהדי ערב וצידון וראיה אחרונה, דכיון דאמורא הוא הני תלתא דאפיק מכללא בדווקא אינון כידוע.[2]. ותו דהא אשכחן באלו טריפות נד. דקתני במתניתין עד כמה תחסר רשב"ג אומר עד כאיסר האיטלקי וכוותיה פסקו הפוסקים. ואע"ג דאין שם חולק עליו מ"מ אם איתיה להך כללא הוו מוקמי לה כיחידאה ולא הוו פסקי כוותיה. ותו קשיא דלא מצינו שדיבר רשב"ג עוד בדיני טריפות רק שם בדף נז: דקאמר רשב"ג דמשבחת והולכת בידוע שהיא כשרה מתנוונה והולכת בידוע שהיא טריפה ובהדיא איפסקיא שם הלכתא דלא כוותיה.
וכבר שמעתי מי שרצה להליץ בעל הליכות עולם, ואמר דאולי גם איהו לא אמרה למילתיה רק באותו דין פרטי דבש"ס. וזה לא ניתן להאמר דאם כן הוא הוה ליה לפרש דכלל שהוא צריך לפרט הוי. ועוד דמאי זה כללא אחרי אשר לא יועיל ולא יציל לדוכתי אחריני אלא ודאי האמת יורה דרכו דאין מקום להדין כללא ותימה על המחברים שלא נתעוררו בזה.
- ↑ נדפס בסוף ספר תחלת חכמה אמשטרדם תס"ט לרבי יעקב חגיז ובחוות יאיר במהדורה החדשה ציינו שזוהי תשובת חוות יאיר הנ"ל.
- ↑ ועיין לקמן (כלל כג) שהיד מלאכי הביא בהא דאין למדים מן הכללות כמה וכמה דברי ראשונים דס"ל דאף בדברי אמורא אין למדים מן הכללות ואחד מן המקומות שהביא כן הוא בהאי כללא גופיה דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו והוא אף במקומות נוספים לבד מהני ג' וצ"ע