יד אפרים/אורח חיים/תרסה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים תרסה

בט"ז ס"ק ב' ולענ"ד לישב כו' עיין בספרי שו"ת בית אפרים כו' שהארכתי בזה:

במגן אברהם ס"ק ג' ר"י ר"ן כו' ולענ"ד הוא ט"ס וצ"ל ב"י ר"ן ור"ל שהב"י כ"כ בשם הר"ן דע"ז כתב המג"א ולפי מ"ש לעיל א"צ כו' ר"ל דקשה על הב"י שהביא דברי הר"ן בזה שהם אמורים למ"ד אוכלו לאלתר דנימא מוקצה למצותו חמיר וע"ז כת' דהוי כהתנה ע' שם אבל למ"ד אוכלו למחר לא קשיא כלל דדוקא סוכה שהוקצה בה"ש למצותו אבל אתרוג לא הוקצה בה"ש של יום אחר כלל דא"צ ליטול בה"ש וע"ל ר"ס תרנ"ב שכ' שמדברי הר"ן מבואר שא"צ ליטול בה"ש בר מיום ראשון ולפי"ז לכאורה באתרוג של יום ראשון אסור בשני אך י"ל לפי מה דמשמע הכא דמיירי לדין א"י דאי בח"ל אף אתרוג של שביעי אסור בשמיני א"כ גם של ראשון בשני מותר דהא יום חול הוא ולית ביה משום מוקצה ולפ"ז י"ל דמ"ש המג"א ולפמ"ש כו' אין ר"ל על מ"ש כאן בס"א דלא אמרי' מוקצה משום ספק יום שעבר אלא ר"ל על מ"ש סי' תרנ"ב בשם הר"ן וע' בר"ן ריש ביצה י"ל דדוקא בסוכה ס"ל דהוי מוקצה למצותה דחמיר למיסר דאפי' מחמת יום שעבר אמרי' משא"כ באתרוג לענין אכילת מחר כיון שא"צ ליטלו בה"ש אפי' תימא שאסור לאוכלו אז משום ספק שמא הוא יום מ"מ ה"ל כשאר מוקצה מחמת יום שעבר דלא אמרי' אבל מדברי הר"ן בסוכה משמע דאם היה האתרוג אסור באכילה בה"ש מחמת ספק יום שעבר שפיר הוה אמרי' מיגו דאתקצאי אלא דבאמת אינו אסור בה"ש דיום חול שעשה איסור שלו משום הוקצה למצותו אינו תופס רק השעה הראוי למצוה וא"כ בבה"ש דלא חזי למצוה לא תפיס ביה מוקצה למצותו וא"כ בבה"ש עצמו של שמיני הוא מותר ואין מקום כלל לומר שנעשה מוקצה בה"ש ע"ש:

מעבר לתחילת הדף ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.