יד אלעזר/יט
< הקודם · הבא > |
[חקירה בלשון "ביראות" במסכת עירובין במשנה ריש פרק עושין פסין]
שיל"ת יום ה' ד' אדר ראשון תקצ"ז לפ"ק פה וויען הבירה.
שלום וכל טוב סלה לכבוד אהובי אדמ"ו רב חביבי הרב הגאון הגדול המפרסם מופת הדור רשכבה"ג חכם הכולל רכב ישראל ופרשיו נ"י ע"ה פה"ח כקש"ת מהו' משה סופר נ"י אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב יע"א:
את זו ראיתי ונתון בלבי. בלמדי כעת מס' עירובין עם חבירים המקשיבים. תרתי למצוא טעם על תיבת ביראות דנקט התנא ר"פ עושין פסין. והוא לשנא דתרגום ולא נקט בארות דהוא לשנא דקרא דמצינו לרוב במקרא בארות. גם אי רצונו לשנות בלשון תרגום. ה"ל למימר עושין פסין לבירין. כי כן מתרגם אונקלוס על בארות. ומאי לשון ביראות. ואמרתי דבכיון נקט התנא הך לשנא. והיינו משום דרצה להשמיענו דדוקא בבאר מים חיים הותרו פסין אי משום דבעינן מידי דחזי לאדם לר"י בן בבא. אי משום דלא מפסקי מיא לאידך תנאים. וכמבואר ברש"י ותוס' י"ח ע"א. והנה אי היה נקט בארות עדיין לא הוי נשמע דמיירי במים חיים. דהא כמו כן יש בארות עם מים מכונסין. דהא הלשון באר הוא חפירה. ומצינו בתורה ג"כ בארת חמר (יעיין בב"ש באה"ע סי' קכ"ח ס"ק ע"ז) ואי הי' נקט מעיינות לא אשמועינן שהוא רה"י דבעי שיהי' עמוק יו"ד ורחב ד'. ולכן נקט במועצות ודעת הלשון ביראות דנגזר מלשון דקרא כהקיר בַיִר מימי' (ירמיה וי"ו) שהוא באר מים חיים כדאמר הש"ס סוף מס' עירובין (ק"ד ע"ב). והוא בלשון רבים ביראות. ולפ"ז נלע"ד ראי' לשיטת תשובת מיימוני לה' גירושין סי' כ"ב והובא בש"ע אה"ע (סי' קכ"ח ס"ה) דאם יש בעיר בארות כובעים וכתב דיתבא על מי בורות כשר. והיינו משום דבקרא דירמיה כהקיר ביר מימיה הנ"ל דמייתי תשו' מיימוני הקרי הוא ביר ביו"ד. אבל הכתיב הוא בור בוי"ו. והוא מים חיים כדאי' סוף עירובין וכנ"ל. ולכן כשר אי כתב בורות דשפיר קרינן בירות דהם מים חיים הנובעים. וימחול נא אדמ"ו נ"י לעיין בזה ואם שגיתי יורני וכו'.
שיל"ת פ"ב יום ד' טוב אדר ראשון תקצ"ז לפ"ק.
שלום וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המופלג מהו' אלעזר סג"ל נ"י רב בוויען הבירה.
יקרתו הגיעני ביום ש"ק פ' תרומה העבר. ובימי חול שכחתיו. היום כאור הבקר למדתי במשנה ג' פ"ז דעדיות בירת הפליא נזכרתי וחפשתי אחרי נעימתו ועיינתי בו וראיתי דבריו טובים ונכוחים ובפרט במ"ש בתשובת מיימוני סי' כ"ב ראוי' למי שאומרו. ויעיין משנה ה' פ"ח דשביעית ותל"מ. החיים והשלום כנפשו הטהורה ונפש א"נ וכו':