יד אברהם/יורה דעה/ע
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סימן ע' סעיף א' בהג"ה
חתיכה שמלח אותה ב' פעמים מותרת. ודעת המ"י כלל ט"ו ס"ק י"ד דאפילו לאח"ז פליטת ציר מותר דיעבד דגבי מעט ציר אמרינן משרק שריק ודלא כהט"ז. וכ"כ בשו"ת מקום שמואל:
(שם) אבל בשר עם דגים אפי' בשר עופות עם דגים אסור למלוח ואם עבר ומלחן יחד העופות מותרין אבל הדגים צריך ליטול מהם כדי קליפה ואם לא ניטלו קשקשיהם כשנמלחו מותרים. לפי שהקשקשים הם במקום קליפה. ואפי' לדידן דמשערינן במליחה בס' מ"מ מהני הקשקשים. לפי שאז הם צמיתי ואינם פולטין מהר ואגב שטרודין לפלוט אינן בולעין. ומבואר באשר"י ובטור ובאו"ה ובת"ח כלל כ' דלא מהני הקשקשים במקום קליפה רק אם הדג שלם. אבל אם הוא חתוך צריך לקלפו במקום חתך. וצ"ע למה השמיט המחבר זה:
(שם סעיף ב') אבל אם דג מליח ועוף תפל ונתנם זה אצל זה אף דגים מותרין בלא קליפה. הכי מוכח גם בר"ן ואע"פ שהוא ז"ל אוסר בטמא תפל וטהור מליח אם נוגעים זה בזה. דאז נמלח גם הטמא בנגיעתו למליח. והוא היש מי שאוסר שהביא הש"ע בסעיף שאח"ז. נ"ל לחלק דשאני התם שאיסורו מחמת עצמו כגון בשר טריפה ודג טמא דכל מה שפולט איסור הוא. וסגי בנגיעתו למליח לפלוט מגופו דבר מה ונבלע בטהור. וכ"פ הג"ה סי' ק"ה ס"י לאסור בנוגעין באין הפסד והיינו דוקא היכא שאיסורו מחמת עצמו. משא"כ הכא גבי דגים ועופות שהם בעצמם היתר רק שהאיסור מחמת דם הבלוע בהם. אין לנו לומר שמחמת נגיעתו למליח פולט דבר הבלוע ודמי לאיסור להא דקיי"ל סי' צ"ב וק"ה דאיסור הנבלע בחתיכה אין יוצא ממנה בלא רוטב. ואף שדרך מלח להוציא דם. מיהו אין הבשר יוצא מידי דמו עד שימלחנו יפה יפה כדאיתא בש"ס ופוסקים. אבל אין נפלט ע"י נגיעתו למלוח. והיא סברא נכונה. וכ"מ בבד"ה ס"ס ס"ט במ"ש בשם ר' ירוחם בשם הראב"ד ע"ש ודו"ק. וכ"מ בש"ך ע"ש: נשמע מזה דאע"פ שכתב הג"ה סי' ק"ה ס"י לאסור בנוגעין אם אין הפסד. מ"מ באיסור הנבלע ודאי דאין לאסור ודוק. ואפי' חתיכה בדמה בכלל זה. ומטעם זה נראה להתיר חתיכה תפילה שנפלה בין חתיכות מלוחות בכלי שאינו מנוקב. דאין הטפל פולט ע"י נגיעתו למלוח. ואין הדם שבה פירש ממקום למקום שהוא טעם איסור חתיכה שנמלחה בכלי שאינו מנוקב. כמ"ש הש"ך והבאה"ט וש"פ סי' ס"ט סי"ח. ודלא כהמרדכי שרצה לאסור. ועי' ב"י סי' ס"ט וד"מ ס"ס זה:
(שם סעיף ג') או שהטריפ' מלוח' והבשר' תפילה והם נוגעים זה בזה אסור. משמע להדי' דבסיפא בטהור מליח וטמא תפל דשרי איירי ג"כ בנוגעין וכמ"ש הש"ך. והקשה הרא"ש ומביאו הב"י דכיון שנמלח הטהור ומונח על הטמא או תחתיו כו' הרי נמלח גם הטמא מלח שעל הטהור. ותירץ דמיירי שנמלח הטהור מכל צד רק במקום שנוגע בטמא לא נמלח שם עכ"ד. ולפ"ז דומיא דהכי בטמא מלוח איירי נמי הכי דאפי' לא נמלח במקום שנוגע בטהור ג"כ אסור. ואף דלפי תירוץ הב' שתירץ הרא"ש איירי שנמלח הטהור מכל צד אפי' במקום שנוגע בטמא. ואפ"ה לא הוה טמא מליח במה שנוגע במליח. וכ"מ דעת הט"ו והגהה וש"פ וא"כ דומיא דהכי בטמא מליח איירי נמי שנמלח מכל צד. מ"מ נראה דיש להחמיר וכ"מ בת"ח סוף כלל כ' דבצ"א חשוב כרותח עיי"ש. ועיין בסי' צ"א ס"ה בהג"ה:
(שם סעיף ו' בהג"ה) אם לא נכבש בתוכו יום שלם כו'. דעת המ"י כלל ו' ס"ק ה' בדעת רמ"א דיום שלם דוקא הוי כבוש ושם בס"ק י"ד הביא כמה פוסקים דלא אמרינן הודח כו' ע"ש:
(ש"ך ס"ק מ"ז) כתב בשם או"ה דבשר שלא נמלח כלל שרי אפי' נפל לציר בכלי שאינו מנוקב ע"י מליחה אח"כ. כשלא שהה מעל"ע. וכ"מ בת"ח שם כלל ו' סי' ד'. ובחנם הניח בצ"ע שם המ"י ס"ק ז' דאישתמיטתי' דברי הש"ך הללו וכן הוכיח בספרו הארוך. ובס' ב"א מתיר במולח בכלי מנוקב ונפל בתוך שיעור מליחה בכלי שאינו מנוקב (והגביהו מיד) ואין אסור דק מה שבציר דמדינא פירש ממקים למקום שרי ומולח בכלי שאינו מנוקב אינו אסור אלא מקנס שעבר על תקנת חכמים כמ"ש שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |