יד אברהם/יורה דעה/כה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סי' כ"ה סעיף א'
השוחט צריך שיבדוק בסימנים אחר שחיטה כו' ואם לא ראה שרובן שחוטין אסור. וכתב הש"ך והוי נבילה דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת כו'. ועיין בתב"ש שכתב דכיון דאיכא בה איסורא דנבילה שרי לשחוט או"ב ביום א'. ובס' מקום שמואל כתב דאסור. וכ"כ בס' פמ"ג דאסור לשחוט השני בו ביום כיון דמטהר עכ"פ מידי נבילה הוי כטריפה דהוי שחיטה לענין או"ב. ולדידי נראה עיקר כהתב"ש. דלא דמי לטריפה שאין עליה שם נבילה כלל ולכך אע"ג דאסור' באכילה הוי שחיטתה שחיטה מעליא דקיי"ל שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה. אבל בהך דהכא דרביע עליה שם נבילה לענין אי' ומלקות אפי' לדעת התב"ש דלא הוי נבילה לטמא במשא מ"מ הוי נבילה לענין איסור ודאי לא הוי שחיטה. וכן מסתבר דהא דשחיטה שא"ר הויא שחיטה גמרינן לה משחוטי חוץ בחולין (דף פ"ה) והתם הא לא הוי נבילה כלל וכדמוכח בבכורות (דף מ') אבל מניין לנו דהיכא דאיכא שם נבילה דמקריא שחיטה. ועוד דלא עדיפא מעריפת עגלה דמשמע מדברי הרמב"ם פ"ג מהלכות אבות הטומאה שאין שם נבילה עליה ואפ"ה לא מחייב משום או"ב אלא בשוחט ולא בעורף כדמוכח בה"ש וכ"כ המפרש בירושלמי פ"ט דסוטה וכש"כ הכא שהוא בחזקת שאינה זבוחה לענין איסור.
ודברי הרמב"ם נראין כסותרי' שכתב כאן דהוי ודאי נבילה אע"ג דהוי ספק. ואלו בפ"ג מהל' שחיטה דין ח"י כתב דכל ספק בשחיטה הרי הוא ספק נבילה. ולפמ"ש הפמ"ג סי' ח"י ור"ס כ"ה א"ש דמ"ש הרמב"ם דכל ספק בשחיטה הוא ספק נבילה היינו דוקא רק בספק שהה ודרס דרוב שוחטין כהוגן ואין שוהין ודורסין ואמרי' סמוך מיעוטא לחזקה דבהמה בחייה כו' והוי פלגא. הא ספק שקול מוקמי' אחזקה והוי כודאי וה"נ הוי כס' שקול דאין רוב שוחטין רוב סימנים וע"ש.
ולפמ"ש יש ללמוד דבספק בדק א"צ לכסות כיון דחשבינן לה כנבילה ודאי אף לקולא ומתירין לשחוט או"ב. וזה דלא כמ"ש בס' בינת אדם ומצריך כסוי בספק בדק בסימנים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |