ידי משה על שמות רבה/כ

ידי משה על שמות רבה כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על שמות רבה - פרשה כ

פיסקא: א  ב  ד  ח  ט  י  יט  

א  [עריכה]

ונטל מקל ושרף. ה"ג ונטל מקד ושרף פי' כמו מוקד אש ונקט לשון שריפה כי במשל בחזרת הרחל אמר ושרף את כל העשב באחרונה וזה הדבר בנמשל היא כנגד שריפת העשב כי שרף העשב כדי שימותו הבהמות וחדא היא:

ב  [עריכה]

שנאמר כל שוביהם החזיקו בם מאנו שלחם פסוק הוא בירמיה נו"ן ופירושו שכל מי ששבה איזו שבוי מבני ישראל החזיק בו ולא רצה לשלחו כי היו מעולים וחשובים משאר אומות בחכמה ובאומנות ושאר מעלות:

ד  [עריכה]

אף אני משליח כצ"ל. וטעות נפל בספרים ופירושו כשם שאתה קיימת חצי המצות ושלחת את האבות ועברת על החצי מצות ולא לקחת הבנים אלא השלכת אותן ליאור להמית אותן אף אני אקיים החצי ואקח את בתך לי ואותך אשליך לים:

ח  [עריכה]

מי אמר ווי משה. נ"ל בן המחבר ע"ד שכתבתי לעיל שאמר משה שלח נא ביד תשלח שהיה משה ירא לילך למצרים בשביל שבועת יתרו וסבר כדיעה שבסימן רכ"ח שאף לצורך מצוה בעינן דעת המשביע והנה לדיעה זו ס"ל אף אם מת המשביע אין מתירין בלתי ידיעתו משא"כ לדיעה שפליג שם וס"ל שלצורך מצוה לא בעינן דעת המשביע ס"ל ג"כ אם מת המשביע מתירין ואיתא כי קרוב הוא קרובה אותה שבועה שאמר אם תשקור לי ולניני וגו' וכשראה משה שאמר הקב"ה שלא נחם הקב"ה דרך ארץ פלשתים מחמת הטעם פן ינחם וקשה למה לי זה הטעם תיפוק ליה משום כי קרובה השבועה של אבימלך אלא ע"כ כשמת המשביע מתירין וא"כ לצורך מצוה נמי מתירין וא"כ ראה משה שחטא במה שסירב וע"כ לא יכנס לא"י כנ"ל:

ט  [עריכה]

טול אותן וכו'. פירש שיודע היה שהם מרגליות אך שלא היה מנוקבים ולא חשב אותן לכלום ונתן אותם לחבירו וגם הוא לא רצה ליקח אותן מטעם זה ואמר לו דרך גערה טול אותן ואל אעמוד לפניך הרבה בהפצרות נטל הימנו כיון שנכנס למדינה למקום ישוב מקום שיושבים בעלי מלאכות הבקיאין במלאכת נקיבת מרגליות ישב וחרז אותן חרוז פי' מנקב אותם וכן צוארך בחרוזים שפירושו במרגליות מנוקבים:

י  [עריכה]

לא כתיב כו'. פירוש שלא כתב בר אלהין אלא מלאכיה. וצ"ל ב' תיבות בר י"ה פירוש בר אלהין:

יט  [עריכה]

עליו הכתוב אומר חכם לב יקח מצות. וקשה דילמא על כל העוסקים במצות אמרה התורה זה ונ"ל לפי שקשה בפסוק זה שאמר ויקם משה וגו' והיה לו לומר ויעל משה כמ"ש יוסף והעליתם את עצמותי. אלא דנקט קרא לשון קיחה פי' שלקח העצמות במקום קיחת כסף וזהב מה שלקחו אחרים ונופל שפיר לשון ויקח ודו"ק:

ומניין היה משה יודע היכן היה יוסף קבור. מקשים העולם למה לא מקשה על הפסוק והיאך תלוי זה בדרוש שלפניו ונ"ל ליישב ע"ד דאית' ברש"י עצמות כל השבטים העלה עמו ומסתמא היו עצמות כל השבטים ג"כ נקברים במקום שהיו עצמות יוסף נקברים ופריך הכי על מה שמסיים אמר הקב"ה אתה לא בנו ולא בן בנו חייך וכו' ומניין פי' הואיל ומשה לא ידע היכן יוסף קבור כי שמא היה מוכרח ליקח אף עצמות יוסף הואיל והיה מחויב להתעסק בעצמות אבי אביו הוא לוי ומתוך שלא ידע איזו הם לקח כל העצמות וכוונתו היה רק על עצמות אבי אביו ומחויב בהם ודו"ק היטב וא"כ עיקר קושיתו הוא מניין היה יודע היכן עצמות יוסף קבור פי' מתוך שלא ידע מהיכן עצמות יוסף והיכן עצמות אבי אביו והיה מן ההכרח ליקח כל העצמות לזה משני שהגיד לו סרח בת אשר וא"כ היה לו ליקח רק עצמות אבי אביו מה שמחויב ולקח אף עצמות יוסף ע"כ א"ל הקב"ה חייך כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף