ידי משה על שמות רבה/ט

ידי משה על שמות רבה ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על שמות רבה - פרשה ט

פיסקא: א  ו  ז  י  יב  

א  [עריכה]

סבור שמא פלינקרא יש למעלה. פי' המדרש מפרש ואזיל למה סבור כך לפי שיקשה לו שהוא אומר עצתי תקום וחזר ואמר וכל חפצי אעשה ומתוך כך יטעה לומר שהוא ב' רשויות ח"ו אבל האמת שאמר וכל חפצי אעשה לדרשה כדמפרש ואזיל שתפץ לצדיקים וכו':

כהוגן הוא מדבר. ודרש כי מל' דהא שהוא אחד מארבעה לשונות שמלת כי משמש:

לא יררו אלא בסימן כיצד לא לנו כו'. וקשה להבין מדוע אמרו חנניה מישאל ועזריה ג' פסוקים הללו דוקא ובירושלמי אי' כמה גדולים צדיקים הללו שנזדמן להם ג' פסוקים הללו בשעה שירדו לתוך כבשן האש ונ"ל בן המחבר דה"פ ע"ד דאי' במ"ר אמר הקב"ה ליהודה אתה הצלת ג' נפשות מן האור שאמרת צדקה ממני חייך שאני מציל ג' מבניך זהו חמ"ו מתוך כבשן האש והקשה בספר בית אלקים והלא איתא בגמרא יהודה שקידש ש"ש בפרהסיא נקרא כולו על שם הקב"ה א"כ היה זה שכרו וי"ל שס"ל למדרש שלא נקרא מטעם זה יהודה רק מטעם הפעם אודה את ה' לפי שאין זה כבודו של הקב"ה שיהיה בשר ודם נקרא על שמו אלא שכרו היה ע"כ שהציל חמ"ו והשתא א"ש וה"ק לא ירדו אלא בסימן פי' שהיה סימן בידם שיהיו נצולים מן האש כיצד פירוש האיך ידעו זה לז"א שאמרו לא לנו ה' כי לשמך תן כבוד פי' לא לנו שראוי' אנחנו שיעשה לנו הקב"ה נס להציל אותנו מן האש רק בשביל שהציל אבינו יהודה ג' נפשות אך קשה דילמא היה שכרו שהיה נקרא על שמו של הקב"ה וא"כ מנלן שיעשה לנו נס לז"א זה אינו ע"כ כי לשמך תן כבוד פי' שאין זה כבוד של מעלה שיהיה ב"ו נקרא על שמך ודו"ק היטב:

כיון ששיגרו כל הלילה. מה שאמר כל הלילה כי בליל פסח היו יורדין לכבשן האש והיו גומרים את הלל ומה שאמרו נטלו אותו סימן פי' על פי פשוטא מלבד מה שפרשתי על פי פשט דהכי קאמר כי הקב"ה אמר ונתן סימן שלא יהיה שום גאולה אלא בזה הלילה וכן הוא בהדי' לקמן בסדר בא פרשה י"ח ותמצא נחת:

ו  [עריכה]

מקרקר אחריהם כתרנגולת. פי' דדייק מדכתיב ויקרא ולא כתיב וישלח ויקרא ולעיל פרשת מקץ כתיב וישלח ויקרא לז"א שהיה מקרקר כתרנגולת פי' כמו שאומרים קרא גברא והוא התרנגול לכך כתיב בפ' מקץ וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים וכאן כתיב רק ויקרא לחודי' אלא להורות שהוא מקרקר אחריהם כתרנגולת וק"ל כנ"ל:

ז  [עריכה]

וכל מי שרואה אותו אומר זה מטה אהרן מכאן שהיה מטה אהרן סי' טוב לעשות בי נסים ונפלאות לדורות. המדרש הלזה תמוה מאד. חדא מה מדייק שכל הרואה וכו' ועוד מאי קאמר מכאן שהיה מטה וכו' מאי סימן חזו ביה ונ"ל דה"ק מכאן פי' המדרש מוכיח זה מדברי רבי יוסי שאמר שנעשה נס גדול שלא הועבה שהי' ראוי להיות עב כעשרה עומרים וקשה למה היה זה אדרבה לפי הטבע היה הנס גדול אם היה נעשה עב כי מה שנשאר כבראשונה אין בו נס כ"כ שמעשה בכל יום שאחד אוכל הרבה ואינו ניכר אלא ע"כ היה זה שנשאר המטה כהוייתו כדי אחיזת יד זה היה לסי' שרוצה הקב"ה לעשות בו עוד נסים ונפלאות לדורות לפיכך נשאר המטה כהוייתו כדי אחיזה ולא הועבה כנ"ל וזה שאומר כל הרואה את המטה אומר זה מטה אהרן פי' שיהיה עשוי בו נסים לדורות וק"ל:

י  [עריכה]

והדגה אשר ביאור מתה. קאי אדלעיל שהקב"ה עשה מדה כנגד מדה לפי שאמר הקב"ה וידגו לרוב כדגים הללו והם מנען מפריה ורביה לפיכך מתו גם הדגים כנ"ל וק"ל:

יב  [עריכה]

ר"י ור"נ וכו'. ובין למר ובין למר שמשו המכות כל אחת חודש אחד וקשה מנלי' זו וי"ל לפי דאיתא בסדר עולם שביאת משה למצרים היה תחלת ביאתו בחודש אייר שהוא הזמן שקוששים קש לתבן ושלשה חדשים נכסה מהם ובט"ו בניסן נגאלו צא וחשוב לכל מכה חודש אחד ובמכת הבכורים לא היתה התראה רק באותו יום ולא שמשה יותר מיום אחד כנ"ל וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף