יבין שמועה (על התורה)/ריט
< הקודם · הבא > |
ריט) ויאמר אליהם כה אמר ה' אלקי ישראל שימו את חרבו וגו'. ואיתא בילקוט מעיד אני עלי שמים וארץ שלא אמר הקב"ה למשה עבור בשער המחנה ואמר להם מי לה' אלי כה אמר ה' אלקי ישראל אלא שהי' משה דן ק"ו בעצמו אם אומר להם הרגו איש את אחיו יהי' ישראל אומרים לא כך למדתנו סנהד' ההורגת א' ג' אלפים ביום א' ולכן תלה הדבר בכבודו של מעלה עכ"ל ולכאורה קשה בממ"נ אם הדבר מוכרח שלא יהי' עפ"י הדיבור מחמת שלא מצינו שצוה הש"י כן למשה א"כ למה להתנא להביא השמים וארץ לעדים ואם אינו מוכרח ממה שלא ככתב די"ל דנאמן עלינו משה רבינו שכן אמר לו השי"ת ושפיר צריך עדים ע"ז א"כ קשה באמת מנ"ל דלא הי' הע"פ הידבור ואמנם הדברים מבוארים עפ"י מה שראיתי בס' דברי שלמה בשם ס' זבחי השלמים לאחד מחכמי ספרד במכילתא כה אמר ה' והיכן דיבר זובח לאלקים יחרם ותמה במ"ש והיכן דיבר והלא בפ' נדרים דאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' ולא מצינו ציווי בתורה וכהנה מצינו טובא דאמר משה מפי הגבורה ולא נזכר הדיבור בתור' ותירץ דהנה ארז"ל כל הנביאים מתנבאים בכה הסיף עליהם משה דהתנבא בזה והכוונה דשאר נביאים ראו באספקלריא שאינה מאירה ולכן התנבאו בכה אבל משה ראה באספקלריא המאירה לכן התנבא בזה והנה קודם מעמד הר סיני גם משה התנבא בכה דאמר לפרעה כה אמר ה' דלא הי' אז רק כשאר נביאים ואח"כ עלה במעלה גדולה והתנבא בזה. ובזה א"ש דהוקשה להמכילתא דכאן כתיב כה אמר ה' וגו' והא כיון שזכה לאספקלריא המאירה הוה ליה למימר זה אשר צוה ה' וכמו שנא' בראשי המטות ומזה הוכיח דבע"כ לא שמע משה כן מפי הקב"ה על אותו ענין אלא שלמד כן מדין אחר הנאמר לו ושייך שפיר לשון כה ולזה פריך והיכן דיבר ומשני דכתיב זובח לאלקים יחרם ומזה למד משה בנ"ד עכ"ד והן הן ג"כ דברי התד"א דבאמת ממה שלא נכתבה הציווי מפורש אין ראי' שלא שמעו מפי הגבורה אלא דהכריח כן משלון כה אלא דיש מקום לבע"ד לחלוק ולומר דלמ"ד בברכות דף ל"ב דאמר הקב"ה למשה רד מגדולתך באמת לא הי' בכח אז לראות באספקלריא המאירה ולכן נתנבא בכה עד שאח"כ נתרצה לו הקב"ה ואמר לו סלחתי כדברך דאז חזר לגדולתו. ובאמת ס"ל לתד"א דלעולם הי' משה במדרגתו ושפיר העיד עליו שמים וארץ ואפשר להמתיק הדברים עפ"י מה שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי וארז"ל בריש מס' ע"ז דשמים וארץ נוגעים בעדותן הם וא"כ מקיום שמים וארץ מוכח דלעולם לא עלתה על דעת הקב"ה שלא ליתן התורה לשיראל. וכיון שעכ"פ רצה ליתן להם התורה לא הי' יכול להוריד את משה מגדולתו והארכתי בזה בדרושי בעזה"י:
ועפ"י דברי בעל זבחי שלמים הבנתי מ"ש רש"י בפרשת יתרו בפסוק כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל וגו' ופירש"י כה תאמר בלשון הזה וכסדר הזה וכן עוד שם בפסוק כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם וגו' פירש ג"כ כה תאמר בלשון הזה והיינו משום דהוקשה לרש"י לשון כה וס"ל לרש"י דתיכף ביום השני דכתיב ביה ומשה עלה אל אלהים. עלה משה למדריגה זו לראות באספקלריה המאירה ולכן הוצרך שנית לפרש כה תאמר בלשון הזה ואמנם כן י"ל שם דשי"ת צוה למשה כה תאמר אבל כאן דמשה אמר דברי השי"ת לישראל שפיר הוקשה לרש"י בלשון כה ולכן הוצרך לפירושו כפי שפי' במכילתא: