יבין שמועה (על התורה)/רטו
|
< הקודם · הבא > |
סימן רטו
רטו) וירא העם וגו' ויאמרו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו. ופירש"י אלהות הרבה איוו להם. ולולי פירושו נ"ל כי לשון אלהים הנזכר פה אינו משלון אלהות אלא על דרך שאמר השי"ת למשה ראה נתתיך אלקים לפרעה ופירש"י שופט ורודה וכן הדיינים נקראו אלוקים וסברו ישראל כיון שמשה לא ישוב עוד א"כ לא סגי להם במנהיג א' כי מי הגבר כמשה אשר הי' מנהיג את כל ישר ואמרו אל אהרן שיבחרכ להם אנשים שיהי' הם מנהיגים את הדור דהיינו אשר ילכו לפניהם והנה אהרן ידע כי סוף שיבוא משה ואמר אם ימלא משאלותם ויבחר להם אנשים אולי אף כשיבוא משה יעמדו במעוזם נגדו וכיון שעלו שוב לא ירצו לירד. ורצה לדחותם שיתפרקו הזהב ויתנו לו וסבר שיתעצלו בנתינת הזהב. ולכן ביקש זהב ולא ביקש מהם מיני מתכות כי הזהב הוא החשוב שבכולם וסבר שיעשו הערכה ביניהם כמה יתן כל א' וא' לפי ערכו ומתוך כך יומשך הענין עד שיבוא משה וכאשר ראה שמיהרו והתפרקו אז צר אותו בחרט ג"כ כדי להמשיך הענין ויעשוהו עגל מסכה וסבר אהרן שלא יהיה בו שום חיות רק כגולמי כלי מתכות בעלמא ולא יועילו מעשיו. ואמנם מעשי שטן הצליח וע"י הכשפים שזרקו בו הערב רב הי' בו רוח חיים שנאמר כתבנית שור אוכל עשב וכמ"ש רש"י וכאשר ראו הערב רב שיש בו רוח חיים אמרו אלה אלהיך ישראל אבל בתחלה גם הערב רב לא ביקשו רק שיבחר להם מנהיגים אחרים במקומו של משה: