טיוטה:אומר מיהודא/בבא קמא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

טיוטה:אומר מיהודא בבא קמא

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

מסכת בבא קמא

דף ן׳׳ו ע*ב בד״ה ולא תהיי שן ורגל,. . עיי״ש בתירוצם שתירוצר ו״יל ׳ *יריית יוכיחו יכו׳ וקשה לי לפי* ד־״?^משיז שכתב במס׳ חולין עי יק^י בפר׳ כיהוי דם איז יגיז ! י מהלכך? וכתב דגם הר<יח אין לומר מהלכי• ילה 1 קישית תוססת במקומה עוטרת ואין לומך בתירוצי צרורות יכיזי דיי* צרדריתאיכא הלכהא כראי' בהדי׳ לעיל י יי ן ע״ב מין ז ז לומר יוכיח מהלכה-ינייד דהא . 1 מיליז הי-ס' שדביא\פדי?לא ו>: לובלין שמקשה מאי כרין הגט י?* 1 י ההיז שו״ר חייבת כרשות הניד* א1 < 1 רצי נזק ומקשה רהא עדאיצטר״ הילכ , לחייב צרורות׳שאינו משלם.אלא חייב יו מכלל דעןן ורגל נזק שלם משלם דאל כ . הילכתי על חני צ ל״ל ותי מהר״ם בשנן, 1 גליון דהן קושית גמרא קאי אליבי דסרמכרס דלית ליה . הלכתא • והבירה ליה דצרורות משלכם נזק ■ שלם עיין שם ולפ״ז ישה לי דאכ£ קושית. גמרא קאי אליבי׳ דסומכרם קרשית תופי כמקימה עימדות חיכי נמר מקרי הא א;כא למרדן מאי לקרן שאין משלם מעליי׳ וכו׳ ואין לומר בתירוצם צרידות .יוכיח, זה אינו דהא אליבי' דהרמכים ליכא למימר צרורית 1 ייכיח להא אליבי צרולזת נמי משלם נייש רב ל דרנה קשה לי עוד קושיי עצומה דראלעיל מנעי׳ רבא אי חצי . ביי צ משלם מנופר או מן רעלייירהיא י בעיי דלאאיפשטא עיין לעיל דח י׳־ח וקשה ליפ^טא האנעיי, דרבא דע׳׳כ חנ״צ מעליי־ משלם דאל״ה היקשית . למה לי קרא ישלם למימר תשלימי. מעליי׳ למימרדשר״ר חייב גזה של . תיסרק לי', מהיכי תיתי-ד״ק ירבל 6* יהי חייב אלא ח״נ ואין לרסר דדו< , אמינא כקרשית דגמי דלא יהר“־־רוי^ אלא ח״כ מק״ד דקה ?׳׳יי• קרשי* תו' הא איכא למפה מד׳ יקה שכז איני אלא מגופו תאמר כשר״ר יכו' וע*כ צ ■ל עתירץ תום׳ דהר: אמרינזחנ צ יוכיח שמשתלם מן העליי׳ לר״פ ראפ״ה אין משלם אלא חי׳נ ינמ^א מכח זר, מוכח כר״פדצרררות משלסמו דעליי ימאי מכע'י' רכא יכ־ל לתרע דנד ל• קו־יתנעףתאדמדק^י סומנו' דצרור משל נ ש .היינר אליבי' דאם דעק שי ר קסבר סומכוה דעל ?רררית .;מי משלם ג״ש דלית של דכמ*^אבל 37י איתר הוי אמינא של הגמיא יעל שי"רלא יהי׳ חייב אלא ח נ ד>ש?ל מחייב דבורדאי ע< צרי.ות במי, לא מחייב אפילי אליבי ח" נ דצדורות לא עד?* 1X2.^ ילפי זה שביר מקשה הגמ אל נ דסימכנס ולא תהיי שו״ר וכוי ?ה,שת הגליון דקושית, הגט׳ קאי לפרמכרם כנזכר לעיל ועל זה מקשר תיש שפיר היכי גמר דקה טה לקוק ובו ושפיר, תירצו די״ל צרורות יוביד וכוי דרייל לפי האמת הוי אטינא דשו״ו מחייכ אלא,חצי בזת דרי אמרינן יכם בצריררת לא מחייב אלא חצי נזק #פי* להומכרם כנ״ל ושפיר יש לומר' צרורות יוכיח דלא מחייב אלא ח״׳ב היינו לכי איתי הוי אמי׳ כנ״ל ומתררץ קישי' דכ״ל רלפ״ז נמי מתורץ קושיא שניה לשיטת רכיבר שמשון דהא קאי אליב דסימכרם כנ״׳ל ושפיר קאמר צרורות יוכיח דהאלסומכוס,צרררות ליבא הילכתי מכח קושיה דגליוןכב״ל דסיגי׳ קאי אליבי דסומכר' כנ׳ל וריק : אכן, כל זה לסומכוש אכל אליבי דרבנן דפליגי על הומכיס' קושי׳ הגט' ,ולא תהי׳ שן ורגל חייב וכוי• ממילא ליחא דיש לומר כקרשית .מהרמ״ם הנזכר לעיל דמדאיצטרך הילכתא על צולרמז מיכח דשוי׳ר חייב נייש כנ״ל .וממילא קושיה תרם* 'הנ״ל ליתא ולא צריך לתיריצם הנ׳יל צרורות יוכיח כנזכר לעיל וממולא במילא מובחדצרורות ששלם מעליי' ושכיר מבעיי' רבא אליבי' דרבנן דלרבכןלא מוכח מידי ומתו' היטב קושית הב׳׳ל רדרגן נ

דף ס״ה

ני5א אמר רב קרן כעין שגנב כר, ע״ש ויעמוד ב אר׳ אילעי שינוי קינה 'וכרי איתיביהר׳ חנינאלר״אגנבטלה ונעשה איל וכרי עשייה בהוגי' ברש״י ד׳ ה כעין שגנב וז״ל רלקמן אותבינין לרב מהא דאמר משלומי ד* והי בשעת העמדה בדין רכו׳ רבים ראו כן תמהו מאי חידש רשי* בזה ומאי כעי דשי• כאן יעיין כה פר פני יהושע שמאריך ׳בישוב קרשי' זר ולי הצעיר נרי לתרץ ומתחילה אתרץ מה שקשה לי דר׳ זיראמתקיח וניקניהו בשיניי השם כו יקשה למה, לא מקשי ר* זי,רא קושיה זי כל״ז על הברייתא ונ״ל הבלא זה דהנהמדר״ם לובלין ,הקשה דמאי הר ד הגמר/מ״מ ,קטל לכ״א הא ר״א • £י?י-ט י״י' יס״א ע ■ דרד^גי * / "•י״יסא אלא .ברייתא כעין שנגב הא לר״א דרדין"" ""ורבש גיכ" קי*”תי ואלא מאורכו* הברייתא,שפיר בלא שיקושעאפי-לר'״א ולפ״ז מתורץ בל״ז לא ה י " רלי׳ניהו בשינוי ה^ם על דץגן דהכרייתא משובש א״ודרבא קאמך לקמן דהן דיחוי בעלמ' אבל נאמת אליבי' דב־יעאין הברייתא משובש ושייר מקשה הגט' וח״ל ובאמת קשה לי על תדס' שכתבו הן שנויי * ליתא לרבא כוי ולפי דברינו הנייל מוכח דגם לרבא איתא הן שנויי' ירבא לא אס׳ לקמן אלא דיחוי בעלמא כנייל רצ״ע דף לד שאיל ריח בןעציל את ר״חב׳׳א מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר טוב ונד"א נאמר , בהם טוב אייל עד שאתה שאלני למה נאמד בהט טוב שאלני אם ׳נאמר נהם טוב יכו' ע״ש. רבים מקשי׳ האין לא ידע מד, שכתוב מפורש בתורה ניתי ס0ר ונחזי ולי קשה עוד קושיי עצומה דהלוא ר״ח׳ב״ע שאיל מיימ רכו׳ והיי. קשה לו דבדביות ראשונית הי ג" כ לי כתוב טוב נמו נאהרונת דהא וודאי לא קשה דלא לכתוב• כלל טוב דהא הוצרן לכתוב טוב כמו שכתבמהרש"אכח״א ' ע״ש רק קושיתו היא ו־גם נויאשונרת יכתוב טוב ואיי,כ קשה מהי השיב לו עד שאתה שאלני למה נאמר שאולני אם נאמד לקשד, דהא קושייתו היי למה לא נאמר בראשונות במר באחרונות ׳ואיי כ בז, הי'.לו להשיב ,עד שאתה שאלני למה לא נאמר דד,א קישייתי היי למה לא נאמד בראשונות/טוב וצ׳ל דאיתא בבעל ■הטרד?׳ פרש׳ ואתחנן וז־ ל ♦"ז תיבות יתירות יכרות אחרונות על הראשונות כמנין טר׳ב וזה שכתב כאן למעי ייטב לן שאינן כראשונות עכ״ל דלפי ן יתורץ הר ח שאיל מפני מה וכר' 'ד״ל דקושייתו הי׳ על הטוב,איתיות שהמה יתירות באחרונות י ולמה לא מרומזים ■הטוב אותיות כראשונות ועל זה ,שפיר השיב עד שאתה למה נאמר ד״ל למה לא מרומזי׳ הטיב אותיית בראשוני׳ שאלני אם נאמר ד״ל דלא הי׳ יודע אם הייה יותרי״ן אותיות או לא דלא ב״ע בקיאים בחסר ויתיר ושפיר השיב לו עד שאתה שאלני למה נאמר דד,א קושייתו כן הי׳ דלמת נאמרו הטוב אזלזיות באחרונות דיקא ה״י לרמוז 'דמן דטוב אותיות בראשונית ודו׳יק:

מעבר לתחילת הדף