טור/חושן משפט/ריד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טור ‏ חושן משפט ריד

דברים שהמוכרן סתם מה נמכר מהם ואיזה דבר נמכר בכלל חבירו ואיזה דבר מהתשמישין נמכרים בכללם המוכר בית סתם לא מכר היציע שהוא כמו בנין קטן אצלו ולא את החדר שלפנים הימנו אפילו עומדים בין המצרים והוא שיש בהן ד"א אז אין נמכרין עמו אפילו אינן פתוחין אלא לתוך הבית אבל אם אין בהן ד"א אז נמכרין עמו אפי' פתוחים למקום אחר ונראה מדברי הרמב"ם ז"ל דדוקא ביציע אמרינן כשהוא פחות מד"א נמכר בכלל הבית אבל בחדר אפי' אין בו ד"א אינו נמכר עמו אבל א"א כתב דאף בחדר אם אין בו ד"א נמכר עמו ויראה עוד מדברי הרמב"ם ז"ל דדוקא בחדר אמרינן שאינו נמכר אע"פ שעומד בין המצרים אבל יציע שאין חשוב כ"כ אם עומד בין המצרים נמכר עמו וא"א כתב שדינן שוה ובעלייה כתב הרמב"ם שאם היא פתוחה לבית בארובה במעזיבת הבית שהיא בכלל הבית ויש אומרים שאינה בכלל הבית והרמ"ה חילק שאם היא עשויה בחלל הבית כעין אוצר אז היא נמכרת עמו אבל אם היא עשויה על תקרת הבית ויש בה ד' אמות וגבוה י' אפילו אינה פתוחה אלא לתוך הבית אינה נמכרת עמו ואפילו היא עשויה בחלל הבית דוקא דפתוחה לגו ביתא ואפילו אם יש בה ד' אמות וגבוה י"ט ואפילו אם יש לה פתח גם בצד אחר מזדבנה אבל אם אינה פתוחה לבית אפילו אין בה ד' אמות כל היכא דאית לה שיעורא דחזיא לפום מנהגא לאשתמושי בה באנפי נפשה לא מזדבנא לא מכר את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה י"ט ויש בו רוחב ארבע אמות ולא את הבור והדות החפורים בקרקע אפילו עומדים בין המצרים וכתב לו עומקא ורומא וכתב לו גם כן ולא שיירית בזביני אילין כלום אפ"ה אין כל אלו נמכרין ורשב"ם כתב אפילו גג גבוה עשרה טפחים בכלל רומא הוא ונמכר עמו אם כתב לו רומא ור"י ז"ל פירש כסברא הראשונה וכן כתב הרמ"ה ז"ל שלא קנה גג הגבוה עשרה טפחים אפילו כתב לו עומקא ורומא וגם כשאינו גבוה עשרה אינו קונה אותו סתם עד שיכתוב לו רומא ומיהו נהי נמי שלא קנאו לוקח סתמא מכל מקום קרקעיתו של גג קנה ואי אפשר למוכר להשתמש בו אפי' בדריסת הרגל אבל היכא שגבוה עשרה שאינו מכור מפני חשיבותו שחשוב בפני עצמו גם קרקעיתו אינו מכור:

על כן לא מהני מה שכתב לו עומקא ורומא אלא לענין האויר שעל גביו שאין המוכר יכול להוציא זיזין על שלו ולא לחפור תחתיו שאילו לא כתב לו עומקא ורומא לא היה בכלל והיה המוכר יכול לבנות עליה ברומא על גבי עמודים בענין שלא יכביד על הבנין וכן לחפור תחתיו ובלבד שלא יזיקנו והרמ"ה ז"ל כתב דאפילו לא כתב עומקא ורומא אין המוכר יכול לחפור תחתיו אלא לענין זה הוא של מוכר שאם יש לו בית אצלו שיכול להשתמש בו בהכנסת קורות:

וכ"כ ה"ר יוסף הלוי שאין המוכר יכול לחפור תחת הבית כדי שלא יזיק וא"כ מה תועיל למוכר שיור עומקא ורומא שאם חפר הלוקח בורות שיחין ומערות הרי הן של מוכר וכיון שאין מועיל עומקא ורומא אלא לענין האויר והעומק ולא לענין גג בור ודות ומחילות להיות מכורים:

לפיכך אם מכרם לו בפירוש צריך לכתוב בשטר מארעית תהומא עד רום רקיעא ומיהו אם כתב לו מארעית תהומא ועד רום רקיעא סגי וקנה גגו ובור ודות ומחילות וא"צ לכתוב לו עומקא ורומא:

כתב ה"ר שלמה בן אדרת המוכר חצר סתם ולא כתב לו עומקא ורומא לא קנה עומקא ורומא אבל בחורבה כיון דסתם חורבה עומדת לבנות קנה באויר כדי סתם בית דהיינו כדי דנקיט איסורייתא דמחוזא והדר [ב"ב ז. עי' רש"י שם] ובשדה ובכרם בסתמא קני רומא דלכך עשוין שאין עשוין לבנות על גביהם אבל בעומקא לא קני עד דכתיב ליה עומקא דתנן המוכר השדה לא מכר הבור והדות וה"ר יונה כתב דבחצר קנה כל האויר אע"פ שלא כתב לו רומא כיון שאין מקום מסוים למעלה וכן דעת א"א הרא"ש ז"ל דבכולן קנה כל רומא מסתמא:

וכתב הרמב"ן ז"ל המוכר בית לחברו סתם שלא קנה עומקא ורומא פשיטא שאם נפל הבית שאין הלוקח יכול לבנות אלא כשיעור הראשון:

ואפילו אם כתב לו עומקא ורומא והיתה עלייה בנויה על גבי עמודים כיון שלא קנאה לוקח אם נפל חוזר ובונה אותה:

אבל אם מכרה המוכר לאחר ונפל' אזדא לה ואין הלוקח יכול לחזור ולבנותה שלא קנה קנין הגוף אלא אותם עצים ואבנים קנה:

אבל הקונה עלייה בנויה על גבי בית ונפלה חוזר ובונה אותה ע"כ ואיני מבין דבריו למה אין הלוקח שקונה העלייה מהמוכר יכול לחזור ולבנותה אם תפול כמו שהיה עושה המוכר שמכרה לו שהרי מחל לו כל הכח שהיה לו בה:

בירה שהוא בית גדול ובתים קטנים פתוחין לתוכו והוא עומד באחד מהם ואומר בית זה אני מוכר לך אם הכל קורין לבירה בית סתם ולבית יחידי אין קורין בית סתם עד שיפרש בית לבד אז כולה מכורה אפילו לא מצר לו מצרים החיצונים ולא כתב לו ולא שיירית בזביני אילין כלום ואם אין שום אדם קורא לבירה בית אז אינה מכורה אפילו מצר לו מצרים החיצונים וכתב ולא שיירית בזביני אילין כלום ואם איכא דקרו לבירה בירה ולבית בית ואיכא נמי דקרו לבירה בית ולבית בירה אם מצר לו מצרים החיצונים וכתב לו ולא שיירית בזביני אילין כלום קנה כולה לא כתב ולא שיירית בזביני אילין כלום לא קנה כולה אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים:

מכר הבית והתנה על מנת שדיוטא עליונה שלי ולא היה צריך לזה התנאי שבלא"ה אינה מכורה וצריך לקיים יתור לשונו שמועיל לשם דבר וקאמר רב זביד שמועיל להוציא זיזין לחצר פירוש שאם מכר החצר עם הבית יכול להוציא ממנו זיזין לחצר דחשבינן כאילו שייר לו מקום בחצר להוצאת זיזין וכן אם לא מכר החצר יכול להוציא זיזין ממנו על הדיוטא ורב פפא אמר דמהני יתור לשון שאם נפלה הדיוטא חוזר ובונה אותה:

ופי' רשב"ם דרב זביד ורב פפא פליגי והלכה כרב זביד ואם נפלה אין חוזר ובונה אותה:

והרמב"ן ז"ל כ' ודאי הקונה עלייה מחבירו אם נפל חוזר ובונה וכל שכן אם מכר בית ושייר עליה לפניו וכ"כ הרמב"ם ז"ל שאם נפלה חוזר ובונה אותה וא"א ז"ל כתב כרשב"ם:

והיכא שמכר לו סתם שאין בור ודות נמכר צריך הוא ליקח לו דרך מן הלוקח לילך לבורו דבעין יפה מכר ולא שייר לו דרך ואי א"ל חוץ מן הבור והדות אז א"צ ליקח לו דרך:

המוכר בור ודות לבד אין הלוקח צריך ליקח לו דרך דבסתמא מכר לו הדרך:

מי שיש לו ב' בתים זה לפנים מזה ומכרם או נתנם לשנים כאחת אין לפנימי דרך על החיצון ואצ"ל אם נתן לחיצון במתנה ולפנימי במכר ודוקא כשהקנה לשניהם כאחד או לחיצון ברישא דאי הקנה לפנימי ברישא מיד כשהקנה לו ושייר לעצמו החיצון זוכה הפנימי בדרך על החיצון לא שנא מכר לא שנא מתנה ואם מכר לחיצון ונתן לפנימי יש לפנימי דרך על החיצון שנותן בעין יפה הוא נותן ודווקא שהקנה לשניהם ביחד או שנתן לפנימי תחילה אבל אם מכר לחיצון תחילה מיד כשהקנה לו ושייר לעצמו הפנימי זוכה בהסרת דרך מעליו:

המוכר את הבית מכר כל הדברים הקבועים כגון דלת ומנעול והאיצטרובל ומכתשת הקבועה והתנור והריחים אם קבועים הם ולא מכר המפתח אפילו הוא קבוע בדלת ולא המכתשת המיטלטלת ולא הקלת ואם אמר לו הוא וכל מה שבתוכו כל אלו מכורים אבל לא גג יציע ובור ודות ומחילות ל' הרמב"ם ז"ל המוכר בית מכר תנור כירים וריחים ומלבנים הפתוחים המחוברין בטיט ולא מלבני כרעי המטה ולא מלבני חלונות אף על פי שהם מחוברים בטיט בזמן שהם לנוי ורשב"ם זכרונו לברכה פירש דשל חלונות ג"כ אם מחוברים בטיט נמכרים ולא ידענא מה ענין מלבני כרעי המטה לגבי מכירת הבית שאין המטה נמכרת בכלל הבית:

האומר לחבירו בית אני מוכר לך יכול ליתן לו עלייה דעלייה בכלל בית היא ואם אמר לו בית בביתי אני מוכר לך אינו יכול ליתן לו עלייה דהאי לישנא משמע מעולה שבבתים ועלייה גרועה מבית משום עלייה וירידה ומיהו נותן הפחות שבבתיו:

ואם אח"כ נפל אחד מבתיו אינו נותן לו כלום שיאמר לו שלך נפל:

המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית סתם או רפת בקר או בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו או המקבל עליו לעשותם עושה אותם ארבע אמות על שש אמות ויש אומרים דרפת סגי בד' על ד' ובבית סתם צריך שיהיה שש על שמנה מכר לו מקום בית גדול או שקיבל עליו לעשותו עושה אותו שמנה על י' טרקלין י' על י' תרבץ אפדני י"ב על י"ב וכל שיעורין הללו לבד עובי המחיצות וגובה כל בית ובית כחצי ארכו וכחצי רחבו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---