טורי אבן/ראש השנה/יז/א

טורי אבן ראש השנה יז א

דף י"ז ע"א

אבל המינים. רש"י פי' אנשים אשר הפכו דברי אלקי' חיי' לרעה והתוס' פירשו המיני' פליגי בה רב אחאי ורבינא בפ"ב דע"ז (ד' כו) מהו מין והתוס' התם כתבו בכ"מ שונה מיני' ומומרי' יחד בפ"ק דר"ה המיני' והמומרי' והמוסרי' יורדין לגיהנם והשתא התוס' גורסי' בשמעתין מומרי' בהדי מיני' ולפ"ז ק"ל איך תלי' מיני' דהכא בפלוגתא דהתם הא התם חד אמר לתיאבון מומר להכעיס מין וא"כ מיני' ל"ל דקתני השתא מומר דאינו אלא לתיאבון נידון בדין חמור דמפרש ואזיל מין שהוא להכעיס לא כ"ש והא ל"ל דמין מיקרי בעובר להכעיס אפי' פעם אחת ואילו לתיאבון אינו מומר בפעם אחת כדפי' התוס' בפ"ק דחולין (ד' יד) גבי מומר לע"ז שאסור לאכול משחיטתו דבפעם אחת לא הוי מומר ליתא דהא מומר דהתם בפעם אחת הוי כדאמרינ' התם אכל פרעוש אחד או יתוש א' הרי זה מומר אבל לפי' רש"י דהכא ניחא דמיני' ומומרי' דשמעתי' תרי עניינא הוי וה"נ למאן דמפרש התם אוכל להכעיס נמי מומר הוי ומין זה העובד ע"ז ואפי' תימא דמין דהכ' פי' כהתם אפ"ה תנא תרתי דתרי עניינא הוי מין היינו [עובד] ע"ז אפי' לתיאבון מומר דעובר על שאר מצות ולהכעיס דווקא והא דתני' ושחטא והחטי' את הרבי' כגון ירבעם ל"ל שהחטיא ת"ל דעבד ע"ז ואע"ג דלתיאבון עבד מיראה שלא תשוב המלוכה לב"ד כדאמר בפ' חלק הא בע"ז לתיאבון נמי מין הוא ונידון לדורי דורות י"ל כגון ירבעם שהחטי' ולא הוא גופי' דבלא"ה נמי כיון דעע"ז מין הוא מיהו בספרי' דידן לא גרס הכא מומרי' וכן הרא"ש ל"ג לה:

אבל המיני' והמוסרי'. ריש פרק חלק (דף צ') קא חשיב במשנה וברייתא הרבה שאין להם חלק לעוה"ב ולא חשיב התם לכל הני דהכא אלא ג' מהם וה"נ הכא שייר הרבה מהני דהתם וצריך טעמא למה אלא שאין להאריך כאן בזה:

ושפי' מדרכי צבור. רש"י ל"ג לה דהיינו כל הני דלעיל והרי"ף ג"ל ופי' הרמב"ם בפ"ג [מהל' תשובה] הפורש מדרכי ציבור אע"פ שלא עבר עבירה אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצוות בכלל ולא נכנס בצערתן ולא מתענה בתעניתן אלא הולך בדרכו כאחד מגוי הארץ וכאלו אינו מהן אין לו חלק לעה"ב:

רא"א כובש. פי' רש"י כובש את כף המאזני' של זכות ומכריעין את העוונות וק"ל הא ר"א מבי' ראיי' מקרא דיכבוש עוונותינו ש"מ כובש אעוונות קאי ולא אזכות אע"פ שפירש"י יכבוש עוונותינו יכרעו בו הא לפ"ז צריך לעקום לישנא דקרא דה"ק יכבוש כף של זכות כדי שיכריע את העוונות ואינו במשמע דא"כ עיקר חסר מן הספר. ועק"ל דבפ"ב דערכין (דף ח) משמע להדי' דכובש דה"א נמי אעוונות קאי כמו נושא דר' יוסי ב"ח אלא דמר סבר כובש לעוונות עצמו ומ"ס נושא את כף העוונו' וה"ג התם פשטא דקרא דצדקתך כהררי אל במאי כתוב אמר ר"י אלמלא צדקתיך כהררי אל מי יכול לעמוד מפני משפטיך תהום רבה ומ"ל הגמ' דס"ל כר"י דאמר נושא ורבה אמר צדקתך כהררי אל מפני שמשפטיך פי' העוונות תהום רבה דס"ל כר"א דאמר כובש אלמא כובש דר"א אמשפטיך שהן העוונו' קאי ושם פי' רש"י רא"א כובש הקב"ה כובש ומסתיר העוונות תחת מחילת כסא הכבוד כדי שיכריעו הזכיות ורבה כר"א וה"ק צדקתיך כה"א שאתה מצדיקנו במה שאתה כובש ומסתיר משפטיך דהיינו העוונות בתהום רבה ור"י כריב"ח וה"ק אלמלא צדקתיך כה"א שאתה עושה לצו לדקה שאתה מגבי' העוונות מי יכול לעמוד מפני משפטיך שהי' מכריעין עד תהום רבה ול"ל הא דלא פירש"י הכי להאי כובש דר"א אעוונו' קאי שמסתירין דא"כ היינו דתנא דבי ר"י דאמר מעביר ראשון ראשון למאי דפי' רש"י בסמוך וה"ל להגמ' למימר תנא דבי ר"י לסיוע לר"א כדרך הגמ' לומר כן כ"מ בכל כה"ג לפיכ' פי' כובש דר"א אכף של זכות:

מעביר ראשון ראשון. עון שבראשוני' הבא לתתא בכף מעבירו ושמטו שאם הי' מחצה ע"מ כיון שחסר אחד מהן יכריעו הזכיות ולמאי דפי' בסמוך א"א לומר כן דא"כ היינו כורש דר"א ועק"ל לפי' רש"י מאי מעביר ראשון ראשון ב' פעמים דנקט הא אין מדה זו דמעביר אלא גבי בינוני' דמחצה עוונות ומחנה זכיות ולא ברובא עוונות דהא אפי' עון גופ' דמעביר אינו נמחק דאי איכא רובא עונות איהו גופי' מתחשב בהדי' כדמסיק רבא וכיון דבשקול מיירי מעביר ראשון ראשון דמשמע דמעביר עכ"פ ב' עוונות ל"ל בהעברת עון אחד נמי סגי דכיון דהי' שקול ונחסר עון א' ה"ל רובא זכיות והעברת עון שני ל"ל. והרי"ף פי' מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה פי' אדם כשר ותמים בדרבנן אם נכשל בחטא ועדין לא בא חטא לידו מעודו אותו החטא אין הקב"ה כותבו עליו אלא מעבירו וכך היא מידתו של הקב"ה שנא לחייב בתחילה שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר ולדידי' א"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף