טורי אבן/חגיגה/כא/א

טורי אבן חגיגה כא א

דף כ"א ע"א

רישא וסיפא משום חציצה. ק"ל כיון דהא דמטביל' כבת"כ ודמתיר ומנגיב תרווייהו משום חציצה הו"ל למיתנהו גבי הדדי כיון דחד טעמא להו ומ"ט אפסיק בינייהו תלתא בבי דאחורים ותוך ודנושא את המדר' ובגדי אוכלי תרומה וכה"ג דייק בפ"ק דכריתות (דף ג') המפטם את השמן המפטם את הקטורת וסך בשמן המשחה דקתני המפטם את הקטורת במציע' ובפ"ב דב"ק (דף כד) אהא דתנן בפ"ק דכלים זובו של זב ורוקו וש"ז ומימי רגליו דייק כר"ג. וי"ל דר"א נמי א"ל להאי טעמ' דלקדש לא משום שמא יטביל מחטין וצינורות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד אבל רבא ל"ל טעמא דחציצה לגמרי בריש' דכבת"כ ור' אילא א"ל. ונ"מ דאי משוה טעמ' דחציצה לחוד הי' מותר להטביל מחטין וצינורות שאין דרכן להיות כבידים לעולם אבל משם גזי' שמא יטביל בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד כ"ש דאיכא למיגזר בכלים כהני כיון שהן קטנים לעולם ואפשר להטבילן בכלי שפיו קצר אבל משום טעמא דחציצה כלים הללו שאין דרכם להיות גדולים וכבידים ליכא למגזר משום חציצה. דהא חציצה לאו מילתא דפסיקתא היא לעול' אלא דוקא בכלים כבידים דהא מה"ט גבי תרומה ל"ל בה כדמוכח לקמן דפריך א"ה תרומה נמי ומשני למאן קאמרינן לחבירים חבירים מידע ידעי פי' שיעור עירוב מקוואו' ולענין כבידו של כלים נמי אם כבד הוא מגביהין אותו כן פי' רש"י לקמן. הלכך מחטין וצינורות משום כבידו של כלי ליכא שאפי' אם מכניס מהן הרבה יחד בכלי גדול וממלאו מהן אפ"ה אין כאן כבוד לחוץ דהא המים מגביהין אותן ונכנס בין זה לזה וביניהן בין הכלי מימי המקוה דהא א"א לאגדן ולהטביל דא"כ בלא כבת"כ הא ה"ל חציצה ומה ארי' כלי בת"כ. וכה"ג אמ' בסמוך א"ב סל וגרגותני שמלאן כלים והטבילן למ"ד משום חציצה איכא ולמ"ד משום גזי' שמא יטבול וכו' סל וגרגותני שאין בפיהן כשה"נ ליכא. אלמא כיון דכלים הללו לעולם אין דרכן להיות פיהם קצר ל"ג לטעמא דרבא ה"נ מיני' יש ללמוד נמי לכלים שאין דרכן להיות כבידין לעולם ל"ג לטעמא דחציצה והשתא ר"א א"ל טעמא דרבא וטעמא דחציצה גבי כבת"כ ונ"מ בין טעמ' דרבא בכלים שדרכן לעולם להיות קטני' וקלים דמשום טעמא דחציצה ליכא ומשום טעמא דרבא איכא הלכך לא תנא הא בבי דכב"כ ומתיר ומנגיב גבי אהדדי אליבא דר' אילא דקמ"ל דלאו לגמרי חד טעמא לשניהן כבת"כ איכא למיגזר נמי משום טעמא דרבא. ובהכא נ"ל דמאי ל"ק בסמוך א"ב איפכא להטביל מחטין בתוך כלי משום חציצה ליכא ומשום גזי' דרבא איכא א"ו כדפי' דר"א א"ל נמי דרב' ובהכא נ"ל במשנתינו לר' אילא דס"ל דכבת"כ ומתיר ומנגיב תרווייהו חד טעמא א"ל משום חציצה דאמאי התחיל בהא מעלה דכבת"כ בקילותא דתרומה דתני לתרומה אבל לא לקדש ובהא דמתיר ומנגיב התחיל בחומרי דקדש תחילה דקתני שבקדש מתיר מנגיב ומטביל ואח"כ קושר ובתרומה קושר ואח"כ מטביל דבשלמא לרבא דס"ל דתרי טעמא נינהו ניחא דבהא יות' רבותא דבתרומה ש"ד ובהא יותר רבותא דבקדש לא כמ"ש במשנתינו אבל ר' אילא דתרווייהו חד טעמא נינהו אמאי שנה הא מהא ולמאי דפי' ניחא דר' אילא נמי א"ל טעמא דרבא מיהו אכתי ק"ל דא"כ למה לי' להגמ' למעבד צריכותא זו אליבא דר' אילא דאי אשמעינן כו' כיון דר' אילא א"ל נמי דטעמ' דרבא הא בלא"ה צריכא דא"א רישא ה"א טעמא דקדש לא משום טעמא דרבא אבל סיפא דלא שייך טעמא דרבא ה"א דלקדש נמי ש"ד ואי אשמעינן סיפא ה"א ה"ט משום חציצה אבל כבת"כ בכלים קטנים דלא שייך חציצה אימא אפי' בקדש ש"ד ול"ת לטעמא דרבא קמ"ל דמדלא תני רישא וסיפא בהדי הדדי ש"מ דברישא אפי' היכא דלא שייך טעמא דחציצה אפ"ה לא משום טעמא דרבא מיהו יש לדחות כיון דלא תני במתני' בהדי' הא אלא מדיוקא מייתינן לה אדר"א ומדלא תני להא גבי הדדי נ"ל להגמ' יותר למיעבד צריכותא במאי דתני לה במתני' בהדיא:

וא"א סיפא ה"א ה"ט דלקדש לא משום דקטירא. ק"ל ל"ל להגמ' למימר צריכותא בב' צדדים בחד צד נמי סגי לה או בצד שהתחיל דכבדו של כלי דמי יותר לחציצה מהא דקושר דסיפא קמ"ל סיפא דקושר חוצץ נמי לקדש ואי מהא דקושר ה"א דדוקא קושר בתרומה ש"ד דלא דמי לחציצה כ"כ אבל רישא דכבידו של כלי דדמי יותר לחציצה ה"א אפי' בתרומה נמי לא קמ"ל רישא דאפ"ה בתרומה ש"ד. א"נ הל"ל דקשירא חמיר ודמי יותר לחציצה ורישא קמ"ל דבקדש לא וסיפא קמ"ל אפי' קשירא דחמור אפ"ה בתרומה ש"ד ועוד אפי' למאי דנקט דאיכא למימר בכל חד דחמיר מאידך למה נקט דהני תרתי בבי ומשום חומרא דקדש תנא להא הל"ל איפכא דמשום קולא דתרומה קתני לה אי מרישא ה"א ה"ט דלתרומה ש"ד משום דקל דמיא מקפו למנא ואי מסיפא לחוד ה"א דקשירה קל. וצ"ל דמ"ל להגמ' דהא מילתא דפשיטא הוא דלתרומה ש"ד ולא תנא להו אלא משום חומרא דקדש בשניהם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף