ט"ז/יורה דעה/קכח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מותר לייחד יין אצלו כו'. נראה כוונתו כי יש שני פירושים על חילוק דיחוד ומפקיד שמצינו דיש לפרש שלשון יחוד שייך דוקא על זמן מועט ומפקיד דאסור היינו על זמן מרובה וזהו דעת הטור אבל יש פי' אחר והוא משמעות של רש"י בגמ' דיחוד היינו שמייחדו עם העובד כוכבים ברשות ישראל ולא שם את העובד כוכבים שומר עליו כלל אלא מניחו כך בבית ישראל וההיתר בזה הוא מטעם שאין לו איסור להחליף בשלנו בבתינו אבל מפקיד הוא בבית העובד כוכבי' דשם נכנסים לו עובדי כוכבים ואינו מקפיד אם יגעו בו אחרים וע"כ החמיר הש"ע לאסור בשתיהם ואין היתר אלא בבתינו ולזמן מועט ואע"ג דעכשיו כל העובדי כוכבי' לאו עובדי עבודת כוכבים נינהו מ"מ כאן אסור דלענין לכתחלה להפקיד אצלם מחזקינן להו כעובדי עבודת כוכבים כמ"ש רמ"א אחר זה:
(ב) ואפי' היה היין חתום בחותם אחד. כ"כ ב"י בשם רשב"א דכל היכא דלא מרתת בעינן שני חותמות ונראה לי דלמאי דפוסק רמ"א בסימן קי"ח וק"ל בדיעבד חותם א' סגי ה"נ בזה והרשב"א לטעמיה דס"ל בכל דוכתי לא מהני חותם אחד וא"ל דיש לנו להחמיר כאן אף לדידן להצריך כאן שני חותמות דדמי למטהר יינו של עובד כוכבים שכתב דינו בסי' ק"ל דיש בו חומרא דא"כ אף ב' חותמות לא יועילו אלא צריך שומר כמוזכר שם אלא דאין זה כמטהר יינו דכאן עיקר היין של הישראל והיה ראוי להתיר בלא חותם כלל דמרתת אלא כיון שיש לו מלוה עליו לא מרתת והוה כהודיעהו שהוא מפליג דסגי לדידן בחותם א' כמ"ש סימן קכ"ט סוף סעיף א' לענין הפסד מרובה:
(ג) הברזא בידו היין אסור. משמע כל היין שבחבית ולא מהני כאן היתר דהפסד מרובה דניצוק חיבור מטעם שכתבתי בסי' קכ"ד סעיף כ"ד בדין דקרו הסכין בחבית:
(ד) יין בתוכו. רבותא קאמר אע"ג דיש גם לעובד כוכבים שם יין שלו או שיש לו בשותפות יין עם הישראל אפ"ה יש היתר לפעמים כמו שמבאר והולך:
(ה) במנעול מבפנים. כתב ב"י בשם תשובת רשב"א דוקא שידוע שנעלו בפנים אבל אם אין ידוע אע"פ שיש מנעול בפנים אין אוסרים מספק והיינו ביום אבל בלילה אמרינן מסתמא שנעלו גם מה שכתב אח"כ ביש נקבים בדלת דמותר היינו ג"כ ביום אבל בלילה אסור כ"כ רמ"א סוף סי' ק"ל:
(ו) אפילו חביות סתומות. דיכול לישמט ולומר ישן הייתי ולכך לא פתחתי לך:
(ז) כדי שיפתח ויגוף. עיין פירושו סי' קכ"ט סעיף א':
(ח) ואם הוא נתפס כגנב. פי' שאם ימצאהו ישראל יהיה נתפס כדין גנב ע"פ המושל והוא אינו אלם:
(ט) על הכניסה מותר בשתייה. זהו דעת ר"י שמביא בטור ובשם רש"י מביא דבנגיעה תליא מילתא וכבר כתב ב"י שרש"י לא כ"כ וע"כ הגיה רש"ל פרש"י אם נתפס כגנב על הכניסה מותר אע"פ שאין נתפס כגנב על הנגיעה ואם אינו נתפס כגנב על הכניסה אסור אע"פ שנתפס כגנב על הנגיעה ומבואר ברש"י הטעם שכיון דנכנס שלא ברשות ודאי לנסוכי עייל אנא דמ"מ לא מתיישב לי מ"ש אע"פ שאין נתפס כגנב על הנגיעה דהיאך תמצא זה דיש לו רשות ליגע הא א"א לו ליגע אא"כ יכנס ונראה דה"ק אע"פ שאינו נתפס על הנגיעה אם היה מונח במקום מגולה כגון בשוק וכיון שגם אינו מתיירא ונכנס לשם ה"ל לגביה כמונח במקום מגולה מ"מ עכשיו הוא במקום מוצנע והוא טרוד בבהלה בכניסתו ולא נגע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |