ט"ז/אורח חיים/קצה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ט"זTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קצה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) וכגון שנכנסו מתחלה כו'. ב"י הביא זה בשם הירושלמי בב' בתים וכת' ע"ז נראה דאפי' בב' חבורות בבית אח' נמי קאמר דוקא כשנכנסו משעה ראשונה לכך דה"ל כהסיבו יחד וכ"כ הראב"ד וכ"נ לכאורה מדברי רבינו ואע"פ שהרשב"א כ' ע"ז ומכאן שאפי' לברכת הזימון בעי הסיבה אבל ראיתי לגדולי המפרשים שפי' דברכ' הזימון א"צ הסיב' ע"כ וא"כ לפי מ"ש הרא"ש בסי' זה דאף ע"ג שלא בירכו המוציא ביחד נקבעו לזימון בב' חבורות נמי לא בעי שיכנסו מתחלה ע"מ להצטרף יחד וא"כ לא הו"ל לרבינו לכתוב סתם שנכנסו תחלה להצטרף יחד אפשר שס"ל שיש לחלק בין צירוף חבורה אחד לצירוף דב' חבורות. ומיהו אפשר שמש"כ וכגון שנכנסו מתחלה לצרף לא קאי אלא לצירוף שני בתים ע"י ראיה או ע"י צרוף שמש אבל בב' חבורות בבית א' אע"פ שלא נכנסו תחלה ע"ד להצטרף יחד מצטרפין וכן נראה מפשטי הירושלמי עכ"ל. (הגהתי במקצת דבריו כי נראה שיש ט"ס בדבריו בדפוס) ואם כן דבריו כאן בש"ע נמי מתפרשים כן והוא פי' רחוק דרבינו הטור נקט בחדא מחתא גם בבית א' ועל כולם כ' התנאי שיכנסו תחילה כו' ונלע"ד דא"צ לזה כלל דלק"מ דהא אמרי' סי' קצ"ג דא"צ כניסה תחילה אלא סגי באכלו אחר כך ביחד היינו שאכלו במקום אחד אע"ג שאכלו כ"א מככרו מ"מ סמוכים הם זה לזה כדרך אוכלים בחבורה אחת אף ע"ג שהם מתחלקים לב' חבורות מ"מ בעצם המקום הם סמוכים אבל כאן מיירי שכל חבורה יושבת במקום אחר כגון מפינה לפינה בזה אמרינן לעיל שאין חיוב זימון בזה אלא משום הדרת מלך כמ"ש ב"י ס"ס קצ"ג בשם מצאתי כתוב כו' וכאן מיירי מחויב לזמן ביחד כגון אם אין ג' במקום אחד או לענין צירוף י' בזה בעינן אפי' בבית א' תנאים הכתובים כאן שיהיו רואין אלו כו' או ע"י שמש ובתנאי שיכנסו תחלה ע"ד להצטרף אז חל עליהם חיוב הצירוף אע"פ שאינם סמוכים במקום א' וזהו בעצמו כונת הרשב"א שכ' שמכאן ומזה הירוש' משמע דבעי הסיבה לזימון מדאצטריך נכנסו תחלה כו' והיינו אפי' ביושבים סמוכים זה לזה אבל גדולי המפרשים ס"ל בסמוכים א"צ זימון כלל אפילו באוכל כ"א מככרו כדלעיל וכאן דאצטריך נכנסו תחלה כו' היינו באינם סמוכים אלא מפינה לפינה ואז אין להם צירוף אלא בנכנסו תחלה ע"ד הצירוף כנלע"ד ברור:

(ב) שאם רה"ר מפסקת כו'. נראה דלאו דוקא רה"ר ממש שהוא רחב י"ו אמות אלא אפי' שביל היחיד מפסיק ביניהם כדתנן ריש פאה ומייתי לה בחזקת הבתים דף נ"ה דזה מפסיק בין הרשויות לפאה ולשבת וא"כ ה"ה נמי כאן דחד טעמא הוא עם רה"ר:

(ג) בשום ענין. נראה דיש ענין שאין רה"ר מפסיק דהיינו מ"ש הטור בשם הרא"ש כאן בבני החופה שנתחלקו לחבורות שכולן חשובות כאחד אפי' אין השמש מצרפן כיון שאוכלין מסעודה שתקנו לחופה דבזה אין הדבר תלוי ברשויות כלל ומ"ה כשמביא בש"ע בא"ע סי' ס"א דין זה לא זכר שם לחלק מענין הפסק רה"ר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
· הבא >