חתם סופר על הירושלמי/יבמות/ב/ד

חתם סופר על הירושלמי יבמות ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר"י בי בר בון טעם דרב אברהם אסור בכל נשי ישראל וכו'. וקשה דרבותא ה"ל לומר יעקב אסור בנשי ישראל ונשותיו באנשי ישראל דאסורים משום אשת אבי אבותיו אעפ"י שאינו אמו ודוחק לומר דרב פליג אברייתא דנשי אבותיו אין להם הפסק (וברמב"ם באמת ממשיל ביעקב וכן בש"ע) וי"ל דס"ל להירושלמי שניות דר"ח יש להם הפסק אם לא שיהיה משני צדדים בנו מאשתו ממש ולא מאנוסתו ואלו פלגשי יעקב היה להם דין מפותה להפוסקים פלגשים בלא קידושין וכמה מפרשים התנצלו על ראובן בזה ששכב עם בלהה ולפ"ז אזדא ליה ראיות הרמב"ן שהביא הרא"ש פ"ב דיבמות מזה הירושלמי והקצרתי וק"ל:

אי תימר תורה. עיין בתשובת מהרי"ל רס"י פ"ה ונ"ל דלמהרי"ל א"א לפרש כמו שפרשוהו האחרונים וא"ת תורה היא היינו שהוא דאורייתא ממש מפרשת עריות דזה לא יעלה על הדעת מהיכי תיתי לחייב עליו כרת. אך דא"ת תורה היא ר"ל דינא הוא ככל שניות ולא רק משום מראית עין בעלמא וע"ז מייתי מרצפה ומדאמר ליה נביא נשי אדוניך בחיקך נמצא שהותרה אשת חמיו להדיא עפ"י נביא וכללא הוא כל שהותר בפירוש אין כח ביד חכמים לאוסרו כאשר השריש בכמה מקומות וא"א לשלמה לגזור עליו משום שניות כיון שהתירו הנביא לדוד להדיא אבל משום מראית עין יכולין לאסרו לפי שינוי המקום והזמן כמ"ש בקעה מצא. וזהו נ"ל שפירש מהרי"ל בדברי הירושלמי. ועיין עוד פי' אחר בשו"ת ח"ס אהע"ז סי' ל"ח ד"ה מיהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף