חתם סופר/שבת/ל/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ל TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח ואמר אנת שלמה וכו'. ענין תוכן דרוש זה הוא כך הא דכתיב לא המתים יהללו יה היינו לעבודת השי"ת החיים עדיפים שהכל ברא לכבודו ולמענו ובמתים חפשי נמצא להקב"ה החיים עדיפי. ואידך ושבח אני את החיים. ר"ל לבעלי העולם המתים עדיפי שמגינים עליהם וגם תקנתם וגזירתם מתקיימת בעה"ז על ידי זכותם בעה"ב נמצא לגבי הקב"ה החיים עדיפי לי' ולדידן המתים חשיבי טפי. ושוב כתיב כי לכלב חי טוב מן ארי המת היינו לענין דין הכלב החי אשר מזונותיו עלי יותר התחייבות עלינו לזונו ולפרנסו מאשר יכבד המתים כי הכלב הוא צורך החיים והקב"ה רוצה בהחיים לעבדו והיינו שסיים ולא תכבה נרו של הקב"ה על דרך מוטב שיחלל שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה:

דבקו שערים. ענין השערים עיין לקמן אי"ה ל"א ע"א מכריז ר' ינאי וכו' ע"ש:

א"ל בשבת תמות. לפי מ"ש תוס' בחגיגה בשם הירושלמי דוד מת בעצרת והקריבו למחר פי' מהכא יליף דעצרת יש לו תשלומין ע"ש א"כ האי שבת דהכא לאו דוקא דיו"ט נמי איקרי שבת והקב"ה לא הודיעו באיזה שבת אי שבת בראשית או יו"ט דאיקרא שבת והי' עוסק בתורה כל שבת וכל יו"ט ולבסוף מת בעצרת שחל בחול. דאין לומר שחל בשבת א"כ בלא"ה הקריבו למחר משום שבת וכ"כ משנה למלך. ולפ"ז נ"ל ליישב הא דיליף ירושלמי תשלומי' מהכא סמיך נמי אילפותא דהש"ס שם וקראתם ובקוצרכם איזה חג שאתה קורא וקוצר הוה אומר זה עצרת ואי ביו"ט קצירה ביו"ט מי שרי אע"כ לתשלומין. אלא הך גופא דקצירה לצורך אוכל נפש אסור ביו"ט לא פסיקא כולי האי. ובירושלמי דחיק להמציא דרשות לכך. עיין תוס' פ"ק דביצה ג' ע"א. וי"ל לא לחנם הפסיק דוד המלך ע"ה מלימודו ע"י דבחיש באילנא וגם שהמלך בעצמו יצא לראות מאן דבחיש באילנא ואין זה כבודו אבל הוא חידש אותו היום הך דאסור לקצור ביו"ט וכד הוה שמע בחיש באילנא ביו"ט נפיק לאפרושי מאיסורא דתלישת פירות ביו"ט ונח נפשי'. ומדאיפסקא הילכתא באותו היום דקצירה אסורה ביו"ט ממילא רוחא שמעתתא דעצרת יש לו תשלומין מדרשא וקראתם ובקוצרכם וממילא הקריבו למחר. והיקשא דחג השבועות לחג המצות לא הוה פסיקא להו דאפשר ללינה אתא ולא לתשלומין אי לאו ובקוצרכם ע"ש חגיגה ותבין כי הקצרתי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף