חתם סופר/שבועות/מד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png מד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא בדלא שוה כ"ע לית להו דשמואל כו' הקשו בתוס' לימא דכ"ע אינו מפסיד יתר על המשכון. ופליגי בשכנגד המשכון עי' מהרש"א בפירש קו' תוס' וכתבו דלפר"ח ניחא ע"ש והקשה מהרש"א דלפר"ח נמי לא ניחא דלפלגו בפירש ובמה שכנגד המשכון. ודבריו המה לשיטתו לפמ"ש לעיל בתוס' ד"ה מתני' בדפירש כו' אבל כבר כתבנו לעיל דאין שום סברא היכי דפירש שיפסיד כנגד המשכון שיסבור אדם שלא יפסיד: אמנם הא קשיא דלמא בהא פליגי כשאומר אע"פ שאינו שוה אני מקבלם ור"א ס"ל דה"ל כאלו קבלו באחריות וה"ל אסמכתא ולא קניא אפי' לאפותקי וכנגדו נמי אינו מפסיד ור"ע ס"ל דה"ל כלא פירש וכנגדו מיהת יפסיד ויש לישב ממ"נ לפר"ח לא ס"ל הא דאפותקי כמ"ש לעיל ור"ת לא ס"ל הך סברא דבשאומר אף ע"פ שאינו שוה אקבל ודו"ק:

אמנם בעיקר קושית תוס' נלפע"ד דלק"מ דאי פליגי בשכנגד המשכון היינו ממש פלוגתת רשב"ג ור"י הנשיא דלקמן בשמיטה לפי מסקנא ואתי' דרשב"ג כר' עקיבא ור' יהודה הנשיא כר"א שמותי ועי' ר"פ ר"א דמילה דמקשה הש"ס איך שביק ר' רבנן ועביד כר"א שמותי. מה תאמר דלמא כר"ע כר"ע ופליגי ביתר על המשכון רשב"ג ס"ל אינו משמט כלל ור' יהודה הנשיא ס"ל כנגדו הא דאינו משמט אבל היתר משמט וכס"ד דש"ס לקמן א"כ הדר ה"ל שמואל כתנאי דלקמן וממ"נ ה"ל כתנאי ודוק:

בדשוי שיעור זוזי ובדר"י קמפלגי. בב"מ הקשה המהרש"א דבתחלה קאמר אי בדשוי מ"ט דר"א ואיך חזר בו ואמר בדשוי פליגי. הנה למסקנא דמסיק דר"י שלא בשעת הלואתו איירי ופליגי בשוה בדר' יוסף לק"מ קו' המהרש"א לפמ"ש לעיל דלא פשיטא להמקשן דבשוה הוה ש"ש אלא משום סיפא דשמעינן בשטר ומשכון מודה משום דאז ודאי נקטיה לגוביינא א"כ שמע מיניה כל דנקטיה לגוביינא ה"ל ש"ש הה"נ בשוה וכל זה טרם דידעינן מדר' יצחק אבל לבתר דשמעינן דכ"ע אית להו דר' יצחק שלא בשעת הלואתו א"כ איכא למימר דפליגי בשוה ואף אי נקטיה לגוביינא מ"מ הו"ל שומר חנם לר"א וסיפא שלא בשעת הלואתו איירי ומשום גזרת הכתוב וכפי' התוס' וא"ש. אך הך תרצן דהוה ס"ל דר"י קאי בין בשעת הלואתו ובין שלא בשעת הלואתו ומאן דאית ליה דר"י אית ליה לעולם ומאן דלית ליה אפי' שלא בשעת הלואתו נמי לית ליה (אף ע"ג דהתוס' שם דחקו בזה ע"ש) אם כן קשה איך קאמר פליגי בשוה הא מוכח מסיפא דהוה ש"ש כל היכי דנקט לגוביינא לכן נ"ל דמשו"ה ס"ל לרש"י דר' יצחק מחייב אפי' באונסין והשתא איכא למימר אה"נ דכ"ע בשוה ש"ש הוה ובאונסין דר"י פליגי והא דקאמר ר"א ואבד המשכון ישבע היינו שאבד באונס שטבעה ספינתו בים וכמו שהקשה פ"י בב"מ באמת ע"ש:

ובזה מיושב קו' תוס' שהקשו דבעי התם לאוקמי מתני' דהמלוה המשכון ש"ש כר' יצחק ושלא בשעת הלואתו ואי ר"י מחייב באונסין איך אתי' מתני' כוותיה דתנן ש"ש. והא"ש דלמסקנא דר"י שלא בשעת הלואתו איירי ופליגי בדרב יוסף שפיר מצינו למימר דלר' יצחק שומר שכר בעלמא הוה ומתני' בהכי איירי ואין לומר מ"מ כיון דלר"ע בלא ר"י נמי הוה ש"ש אם כן קרא למה לי ז"א כיון דטעמיה משום מצוה וזה לא שייך כ"א בשעת הלואתו אבל שלא בשעת הלואתו לא עביד מצוה ואיצטרך ולא הוה אלא ש"ש ודו"ק: ובזה מיושב נמי מה שהקשה עוד המהרש"א בב"מ דנימא דר"א ור"ע פליגי בסברת המקשן והתרצן בלא דרב יוסף כלל. והא"ש דאי הוה לר"ע ש"ש מסברא חיצונה אם כן למה לי קרא דר' יצחק בשלא בשעת הלואתו ע"כ להתחייב נמי באונסין ולר"א דמסברא חיצונה הוה ש"ח לא אתא קרא דר' יצחק כ"א לעשותו ש"ש שלא בשעת הלואתו ואיך קאמר בסיפא במלוה בשטר והניח משכון היינו שלא בשעת הלואתו דברי הכל אבד מעותיו הא לא דמי כנ"ל ואי תפרש הסיפא בשעת הלואתו וכפרש"י אם כן מוכח דר"א ס"ל כל דנקיט לגוביינא ה"ל ש"ש איך יסבור בשוה ה"ל ש"ח אלא ע"כ צ"ל דלכ"ע בשוה שומר חנם מסברא חיצונה רק ר"ע עשאו ש"ש מדרב יוסף וזהו לא שייך שלא בשעת הלואתו ולא נעשה כ"א ש"ש מקרא ובהא ר"א מודה דלא פליגי אקרא ושייך בסיפא דברי הכל ודו"ק:

שומר אבדה כו' בפ' הכונס פליגי תרי לישנא לחד לישנא ה"ל ש"ש משום פרוטה דרב יוסף ולאידך לישנא משום דרחמנא שעבדיה בע"כ. ולפע"ד נ"מ בין הנך לישנא בזקן ואינו לפי כבודו שעשה לפנים משורת הדין והשיב אבידה להך לישנא דפרוטה דרב יוסף פשיטא דהוה ש"ש דמצוה רבה עביד ולאידך לישנא לא הוה ש"ש דהא לא שיעבדיה רחמנא בע"כ. ואם כן ה"נ איכא הך נפקותא בעצמו במלוה על המשכון דלא שוה והאיש אינו בטוח בעצמו ונכסיו וא"כ לא שעבדיה רחמנא בע"כ ומ"מ מצוה קעביד והו"מ למימר דבהנך לישני פליגי ר"א ור"ע ובדלא שוה אבל בשוה כ"ע מודו כדרב יוסף וצ"ל דאם כן קשה קו' הרשב"א הנ"ל לפלוג ולתני בדידיה ומ"ט אמר בשטר ומשכון כ"ע מודים ה"ל למימר כ"ע מודים בשוה ולא שייך תירוצנו הנ"ל ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף