חתם סופר/שבועות/כ/ב

חתם סופר שבועות כ ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד"ה קונמות עובר משום בל יחל כו' לפע"ד נ"ל דסוגי' דהתם אתי' דוקא אליבא דאביי דס"ל לעיל איסור מיתפס בשבועה לעולם ואפ"ה כתי' לא יחל דברו א"כ קאי נמי אשבועה ורב גידל אמר שמואל דאיהו מרא דשמעתא התם במסכת נדרים מצי סבר כאביי ורבא דשקיל וטרי התם היינו אליבא דרב גידל ואביי התם משא"כ אליבא דנפשיה דס"ל לעיל איסר שהוציאו בלשון נדר דינו כנודר וה"נ כתי' בקרא או השבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו אם כן מיירי קרא באיסור שהוציאו בלשון נדר מדקאמר אנפשיה כמ"ש הר"ן לעיל (דלאביי מיתפס בשבועה בלשון נדר מהני מדכתיב לאסור איסר על נפשה בשבועה) ואע"ג דקרי ליה שבועה היינו משום דאיסר מקרי שבועה בעצמותו ולעולם דינו כנדר כיון שהוציא בלשון על נפשו ואם כן לא יחל לא קאי כ"א אנדר ואיסר שהוציאו בלשון נדר ולא אשבועה והא דילפינן מיניה לנשבע לבטל המצוה ס"ל לרבא דלא צריך קרא דמלהרע או להטיב נפקא כדמקשה הש"ס התם ומאי דמשני חדא לקרבן וחדא למלקות בלא"ה י"ל דהיינו לר' ישמעאל דאינו מחייב קרבן לשעבר ומלקות מחייב בעי תרי קראי משא"כ לר"ע דקיי"ל כוותיה ליתא להא מילתא דמה לי קרבן מה לי מלקות. והשתא מיושב קו' תוספות דרב דימי כרבא ס"ל. ובזה מיושב סדר הש"ס הא דרב דימי אר"י ורבין אר"י הכא משום דתליא בפלוגתת אביי ורבא דלעיל בסמוך דר"י אולי סבר כאביי ולכן מוקי לא יחל בשבועה דלהבא ודו"ק:

גמ' ומאי דבר אחד הן דבדיבור אחד נאמרו כדתני' זכור ושמור כו' הא דתליא שוא ושקר בזכור ושמור. יש לומר לפי הידוע דעשרת הדברות נאמרו ה' על לוח זה וה' על לוח זה גם את זה לעומת זה כמבואר במדרשי רז"ל ובפיוט דשבועות ובירושלמי דשקלים ובא זכור ושמור נגד לא תענה מפני שכל המשמר שבת מעיד בבורא שמים וארץ וכל המחלל שבת מעיד עדות שקר בעצמו והנה שמור פי' המפורשים מלשון ואביו שמר הדבר שיהיה מוסיף מחול על הקודש ומשמר וממתין עת בואו ואז יתבונן טרם כניסת היום טעם הציוי הלז כי כלה ה' מלאכתו בששה ימים ונח בשביעי ולכן באותה העת שהוא קודם הלילה אנו מתפללין ואומרין ויכלו וקבלת שבת וכדומה וכל מי שאינו עושה כן מכחיש בבריאת העולם הרי הוא מעיד עדות שוא דלשעבר ולכן בדברות אחרונות ששם נאמר שמור נאמר נמי עד שוא שפירושו לעבר. והנה בתיבת זכור פי' המפורשים כדבר שכבר חלף ועבר ואנו זוכרים אותו והיינו שנעשה זכרון לשבת שעבר במוצאי שבת להוסיף מחול על הקודש ובסעודות לויי' המלכה שממנו ישפע שפע לששת ימי המעשה הבאים לקראתינו באשר שהקב"ה מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית והכל בזכות השבת וכאשר הארכתי בחידושי למסכת שבת בכמה מקומות וביותר בסיום המסכת ע"ש ומי שאינו מאמין בזה מעיד עדות שקר דלהבא שאין תועלת במעשה שבת לשבוע הבאה ולכן בדברות ראשונות שנאמר זכור כתיב שם עד שקר שהוא להבא ולכן כשם שזכור ושמור בדבור אחד נאמרו כן שוא ושקר:

והא"ש דלבתר דמסיק דזכור ושמור איצטרך שיהיה נשים חייבות בקידוש היום וע"כ מדמפרשינן זכור זכריהו על היין בכניסתו ליתא לדברי המפורשים הנ"ל דזכור איציאת שבת דא"כ למאי הילכתא נאמרו בדיבור אחד אי לא לילף כל שישנו כו' וכיון דקאי אכניסת שבת הדרא קושיא לדוכתיה למאי הילכתא אמרו שוא ושקר בדיבור אחד דע"כ לא תלי בשבת לפי הנ"ל דהרי זכור נמי אכניסת שבת קאי ויש להאריך בזה עוד ואין כאן מקומו:

תוס' ד"ה כל שישנו כו' כדילפינן בפרק הישן מהאזרח כו' מקשין העולם למה ליה האזרח פשיטא דנשים פטורות מסוכה דאי חייבות מגז"ש ט"ו ט"ו ממצה אם כן למה לי רבויי' דנשים אסורות בחמץ בלא"ה נמי לחומרא מקשינן דהשתא ליכא למימר סד"א נילף ט"ו ט"ו מסוכה הרי גם בסוכה חייבי' אלא ע"כ דבסוכה פטורי' אם כן האזרח למה לי. ולפע"ד דלק"מ דהא דפשיטא להתוס' דלעולם מקשי' לחומרא לא פשוט כל כך משום דעי"ז נסתר הקישא דכל התורה לתפלין למיפטרינהו ממ"ע שהז"ג אלא שגבי לקולא נסתר הקישא דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ולכן כ' תוס' דאית לן למילף לחומרא ואם כן במצה אי לא הוה כתיב האזרח ריבויי דנשים אסורות בחמץ הוה ילפינן לקולא דפטורות ממצה וסוכה ומותרת בחמץ כדי לקיים ב' הקישי' דמצה לתפלין ודסוכה לתפלין ולא נסתר רק היקש א' דאשה לאיש גבי חמץ לכן איצטרך ריבויי' לאוסרן בחמץ וממילא חייבות במצה מכל שישנו ובסוכה מט"ו ט"ו אי לאו האזרח ודו"ק:

בא"ד אבל קשה דלמ"ד ציצית מ"ע שהז"ג כו' ביבמות כ' תוס' דלא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך הוה רק סמוכים ולא אלים למדחי הקישא דכל התורה לתפלין ע"ש וה"ה קו' השניה של התוס' דלשתרי בכלאים נמי מתיישב בכך דלא מצי למדחי הקישא דאשה לאיש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף