חתם סופר/עבודה זרה/נה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רשב"א
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png נה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לוקחין גת בעוטה מן הנכרי עיי' תוס' סוף ד"ה והשאר וכו' בסוף הדבור הקשו מלקמן ע"ד ע"ב דלרבא בעי ניגוב ותירצו היינו למשנה אחרונה גם הריטב"א הקשה מברייתא דהתם הגת והמחץ וכו' דאפי' ניגוב לא מהני וכ' דדוחק לומר דלמשנה אחרונה קאי דה"ל לש"ס התם לפרש כן ע"כ כ' בפשיטות דהרי הגוי הזה דרך בה בשנים שעברו וכמה פעמים החזיר גרגותני לגת ונאסרה ולפע"ד דברי תוס' וריטב"א דא ודא א' היא דהריטב"א הקשה מברייתא דלשם ובודאי אי הברייתא אתי' למשנה אחרונה ה"ל לש"ס לפרש ע"כ תירוץ כפשוטו כיון שהגת ישנה של גוי שדרך בה לעצמו כמה שנים וכמה פעמים החזיר גרגותני לגת בלי שהי' ששים אפי' מצירוף חרצנים כאדם העושה בשלו ע"כ נאסרה ואמנם תוס' הקשה מרבא התם דקאי אמתני' דגת של אבן שזיפתה וכ' שם תוס' דהך מתני' מיירי גת של ישראל שזיפתה נכרי ועלה קאמר רבא אם דרך בה הנכרי צריכה ניגוב ולא שייך תי' ריטב"א הנ"ל דהרי בגת של ישראל מיירי וע"כ תי' תוס' דאע"ג דמתני' לא קאי אמשנה אחרונה מ"מ רבא מסתמא אמר מלתי' למשנה אחרונה ואהא לא קשה דה"ל לש"ס להזכיר כן דדוקא אברייתא אמר ריטב"א כן אבל ארבא פשיטא דמיירי למשנה אחרונה:

ולפ"ז משנתינו לוקחי' גת בעוטה וכ' תוס' אפי' בשתי' מותר היינו גת חדשה דאל"ה הרי נאסרה דאשתקד החזיר גרגותני לגת ודאמר ר"ה לא שנו אלא שלא החזיר וכו' הומ"ל לא שנו אלא חדשה אבל ישנה לא אלא כיון דישנה גופה לא נאסרה אלא משום החזרת גרגותני ע"כ אמר בקיצור משהחזיר פ"א גרגותני לגת נאסר היין והגת ובזה ניחא מאי דמשני דפחסתו בורו שהוא דחוק לומר ר"ה מיירי בשראינו שפחסתו בורו והרי לא הזכיר מזה כלום אבל י"ל דאגת ישנה קאי דכמה פעמים החזיר גרגותני לגת וכמה פעמים פחסתו אז בורו כי הגוי העושה בשלו אינו משגיח כמה פעמים פחסתו בור וכמה פעמים מחזיר גרגותני ומילתא דלא רמי' ע"כ אסורה הגת והיין:

אמנם אי נימא יין ביין בס' או לכל הפחות ע"י סלק א"כ אפי' תימא מתני' בגת ישנה ומ"מ לוקחי' דאין לך כלי שאין מה שבתוך הכלי ס' נגד קליפת הכלי וכמ"ש זה מהרש"א לקמן גבי ינוקא ע"ש ואפי' למ"ש תוס' בד"ה אבל אם החזיר וכו' ועי"ל דמיירי הכא כגון שיש הרבה יין ביחד וכו' ע"ש זה לא שייך הכא לענין ביטול קליפת הכלי ולעולם החרצני' מבטלי' הקליפה ויש ליישב בזה ק' תוס' הנ"ל שהקשו להא סלק וכו' די"ל דכיון דבעי' ס' גם נגד הקליפה ועוד מחזיר עתה גרגותני לגת וצריך נמי ס' נגד היין בעין של גרגותני דהשתא וכולי האי לא הוה לבטל בס' הקליפה ויין הגרגותני:

וארוח לן מ"ש רש"י בור הי' עושי' לפני הגת והכלי נתון בתוכו ויש שטוחין הבור בסיד וכו' נראה שפת יתר וגם הי לו לפרש מיד אעד שירד לבור ולמה המתין מלפרש כן עד בבא מה שבבור אסור וי"ל דלא תימא מה שבבור איננו יין להתנסך עד שיקפא והכא אסור משום בליעת הבור משל אשתקד דבור ישן של גוי איירי ובבור ליכא חרצנים דנימא סלק ולהשמר מזה כ' רש"י דסתם בור הוא או בור סיד שאינו בולע טפה ואין קליפתו נאסר או הושם כלי בתוכו ואע"ג דהגת והבור ישנים משל אשתקד אבל הכלי מתחדש בכל יום תמיד וע"כ מה שבבור אסור משום יי"נ שנתנסך עכשיו ומשו"ה פריך ש"ס ממתני' דמעשר עד שיקפא:

והנה לקמן בתוס' ד"ה מהו לדרוך עם הנכרי בגת כ' תוס' למה לא יאסר בהנאה ע"י יין שבבור וכ' מהרש"א דא"א לומר יין שבבור אסור ע"י כחו דהא ציירי' לידי' הוה כחו שלא בכונה אלא סתם בור של נכרי אית בי' לחלוחי' יין נסך ע"ש ולא נלע"ד דסתם בור נקי אך הא כ' תוס' בשמעתין ד"ה דורכי' עם הנכרי דלשון דורכי' עם הנכרי משמע סוף דריכה פי' שכבר התחיל הנכרי לדרוך קודם שבא הישראל וא"כ ה"נ מיירי עובדא דינוקא מהו לדרוך עם הנכרי שכבר התחיל הנכרי טרם בוא הישראל ואז לא צייר לידי' ואזיל מכחו לבור בכונה ונאסר היין שבבור מכחו אבל היין העליון שבגת לא נאסר אע"ג דלא צייר לידי' משום דהי' ישראל משמרו שלא יגע בידו דבדיעבד מותר בהנאה כמ"ש הרמב"ם ובש"ע סס"י קכ"ג אבל מה שבבור נאסר מטעם כחו בכונה כיון דלא צייר לידי' ועל זה הוקשה להתוס' ותירצו מ"מ לא הוה משתכר באיסורי הנאה ע"ש וא"כ כל זה בבבא דורכי' עם הנכרי שכבר יצא יין מכחו אל הבור אבל משנתינו לוקחין גת בעוטה ולמשנה ראשונה לא שייך כל זה ואי הוה ס"ד דלא נעשה יי"נ עד שיקפא לה הי' שום יין איסור בבור אלא הבלוע ובור סיד אינו בולע וק"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף