חתם סופר/עבודה זרה/ל/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ל TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ר יין מבושל וכו' צ"ע פשיטא כיון דנתבשל פקע לי' איסורא והכא לא שייך למימר דאתא לדיוקא הא יין מבושל שלנו שביד דהא לא מפרש שתחלתו יין למידק מיני' הא שלא הי' תחלתו יין מותר ועמ"ש הרא"ש למידק הכי אאלונתת:

אנומלין יין דבש ופלפלין ומבואר בפוסקים עפ"י הירושלמי דמותר והנה יין ווארמי"ט כ' חו"י דאסור במגע גוי דבעי' נשתנה טעמו לטעם אחר שלא יורגש שהוא יין וכמו שכר שעורי' שלנו שיש בו שעורים כדי אכילת פרס ומחייב עליו כרת בפסח ואין שום אדם מרגיש בו טעם שעורים כי נהפך לטעם אחר לגמרי וביין כהאי גוני אין בו משום מגע גוי אבל כל שטעם יין נרגש אלא נשתנה ונעשה מר או מתוק לא מקרי נשתנה ונכון הוא אך מ"ש הגאון צמח צדק דבעי' נשתנה שמו ולא יקרא עוד עליו שם ווארמי"ט וויי"ן וליתא דאע"ג דנדפס אנומלין הגירסא בכל מקום יינומלין ופי' בערוך ערך יינמלי שהוא יין מלי פי' תערובו' דבש ע"ש הרי נקרא שמו יין אפ"ה כיון שנשתנה טעמו מותר:

משום גילוי כל סכנתא הוא איסור דאורייתא מקרא ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כמ"ש רמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש ומוטל על החכמים להשגיח על זה מקרא והיו עליך דמים עיי' מס' מ"ק ה' ע"א, ובפ"ק דחולין חמירא סכנתא מאיסורא היינו שלא להקל מספק אי ס"ס דבאיסורא הקב"ה ויתר שאפי' אירע שנזדמן לו דבר איסור מ"מ רחמנא שרי' בס"ס ושוב אין אחריותו עלינו משא"כ בסכנתא א"א להשיב נפש, ונראה ה"ה ביטול ברוב ביבש אפי' א' באלף לא בטיל מטעם הנ"ל אבל בלח כיון שנתבטל בס' הרי כלה והלך לו ולא נשאר כלום וזה כדעת נקה"כ רס"י קי"ו ע"ש ומ"מ היינו בדבר המתערב יפה כגון מרק דגים עם מרק בשר אבל טפה של ארס לא יועיל ס' כי אינו מתערב יפה ובפ"ק דמכות אמרי' חבי' מים שנפל לים הגדול חיישי' שנפלו ג' לוגי' במקום א' והקשה בתשו' חו"י א"כ טפה איסור שנפל לתוך הקדרה איך משערי' בס' ולא ראה דברי הריטב"א שם במכות דוקא בים המלח שאין מים מתוקים מתערבי' שם ע"ש ועט"ז א"ח סס"י תצ"ח ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף