חתם סופר/עבודה זרה/לד/א

חתם סופר עבודה זרה לד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"ע איקלע לגינזק עמ"ש תוס' בשם פירש"י עיי' תוס' שבועות כ' ע"א ד"ה איסר וכו' ע"ש:

מתעני' לשעות עיי' תוס' בשם הירושלמי משמע מדר' יונה דמשאכל חצי היום יכול להתענות חצי היום עד הערב וכ' הראשונים שזה אינו נגד ר' חסדא דגרסי' והוא דלא טעים עד הערב פי' לאפוקי שלא יאכל חצי היום ושוב יקבל תענית ב' וג' שעות ויחזור ויאכל קודם ערב דזה אינו אלא יתענה חצי היום בתרא עד הערב אך מה דמייתי ירושלמי מדר' יוחנן עד דאחסיל פרקי שצם חצי היום ושוב חסל פרקי' ואכיל קודם הערב דגם זה הוה תענית שעות זה הוא מתנגד לתלמודא דידן דהרי לא התענה ערב:

ואנא עובדא ידענא כד הוינא טלי' שמעתי מפה קדוש מורי הגאון חסיד שבכהונה מה"ו נתן אדלער זצ"ל שהמקבלים תעניתי' עד שיאמרו מזמור פלוני או ילמדו פרק פלוני שאפי' יושבי' כך בתעני' כמה ימים אינו אלא תעני' שעות ולא נודע לי מאין לו זה ולפענ"ד כך היה פירושו בירושלמי דודאי ר' יוחנן צם כל היום ואפשר אפי' בלילה שלאחריו וכמה ימים אך תלה נדרו בהחסלת פרקו ובודאי אי לא הוי צם עד הערב שזה אפי' תענית שעה לא הוה דעד הערב בעי' אלא מיירי שצם ואפ"ה לא הוה אלא תענית שעות דתענית צריך קבלה כדיליף הרי"ף במס' תענית מדכתי' קדשו צום וזה כיון דכל שעה בידו לסיים פרקן ולאכול א"כ לא ה"ל קבלה אלא לשעה ולפ"ז אין הירושלמי מתנגד לש"ס דילן ומיושב פסק הרמב"ם דפסק כהירושלמי ע"ש:

במה שימש משה וכו' יש להמשיך הני תרי שאלות ע"ד פשוט דלכאורה יש רמז מקרא לתענית שעה מדכתי' באסתר וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום ובמדרש וכי לא מתו אלא מתוך שהתחילו שעה א' קודם צאת הככבים והתענו שעה א' אחר צאת הככבים ויום שלם באמצע ה"ל ג' ימים נמצא מבואר תעני' שעה בקרא אך לפרש כן פשטי' דקרא שלשת ימים לילה ויום קשה מאוד אי לאו דמצינו כיוצא בו בתורה ופתח אוהל מועד תשבו לילה ויום והלא הי' מפורק ורק בשעת הקרבה העמידו ומשו"ה כ' תוס' דהוה רק במה ולא בעי בגדי כהונה וא"כ איך שייך פתח אהל מועד תשבו ז' ימים לילה ויום וע"כ קצת לילה וקצת יום וא"כ ה"נ באסתר נפרש כך ומוכח תעני' שעות אך הרמב"ן פ' פקודי צווח על פירש"י אי ס"ד שהי' מפורק איך שייך פתח אהל מועד תשבו אע"כ לא היה מפורק כלל ע"ש ולדבריו לא הי' לו דין במה וי"ל משה שימש בבגדי כהונה ולדבריו גם באסתר ג' ימים לילה ויום ממש ואין ראי' לתענית שעות הרי לפנינו כיון דמתענין לשעות מאסתר א"כ גם ז' ימים נמי נימא שהיה מפורק ואיננו אלא במה בעלמא יש לשאול במה שימש משה:

וע"ד אגדה יש להמשיך גם הא דקנקנים של נכרים דאדם היינו קנקן ומחשבותיו הוא היין שבתוכו ואם הוא יין של נכרים ר"ל מחשבו' זרות ורעות ורוצה לשוב אל ה' יש אמרו שצריך לסגוף להתענות ואמרו תעני' ג' ימים רצופי' שהוא ע"ב שעות כגמטרי' שם של ע"ב והיינו כמו עירוי ג' ימים מעל"ע. אבל האמת אינו כן אלא יש קונה עולמו בשעה א' מיד שמרדות בלבו ומקבל על עצמו לעזוב דרך פשע והיודע מחשבו' ית"ש יודע זה ממנו הרי הוא בעל תשובה וצדיק גמור וזה כמו שיהוי יב"ח בקנקנים לכלות מעצמו טעם יין נכרים אלא התם בעי יב"ח והכא בשעה א' סגי ומ"מ אמרי' לקמן גבי גר תושב עד יב"ח שישתקע שם ע"ז ממנו והנה להסוברי' דבעי' דוקא סיגופי' ותעני' א"כ אסתר היה צריך עירוי ג' ימים ע"ב שעות לשוב ודלא כמדרש הנ"ל ואין מתענים לשעות ושימש משה בבגדי כהונה אך הואיל וסגי לקנקנים ביב"ח א"כ ה"ה באסתר כיון שקימו מה שקבלו כבר תו לא היה צריכים תענית ג' ימים ממש ומתענים לשעות ומשה שימש בחלוק לבן הקצרתי וק"ל:

חלוק לבן שאין לו אימרא פירש"י במס' תענית שלא נתפר בו בתי ידים ע"ש או בית הצואר וכדומה כי הי' אריג א' כמקשה א' בלי תפירה וי"ל כי הכהן בבגדי לבן הוא דומה למלאך ה' צבאות איש לבוש הבדים כ"כ הרמב"ן פ' אחרי ובפסוק ונשמע קולו בבואו אל הקדש בפ' תצוה, והנה המלאך לבוש הבדים שלו מתחלת בריתו כי כך נברא ונוצר לא נשתנה ולא ישתנה משא"כ הכהן מתקדש והולך מילדותו עד שיגיע למדריגת לבוש הבדים ע"כ חלוק לבן שלו עשוי תפירות תפירו' מחתיכות בגד כי לא נגמר בפ"א משא"כ מרע"ה בתחלת יציאתו מבטן ולידה והריון נתמלא כל הבית אורה וטרם יוצר בבטן כתי' עליו בשג"ם הוא בשר ע"כ חלוק לבן שלו אין לו אימרא כי הוא אריג א':

דורדיא דיי"נ עט"ז י"ד סי' קכ"ג סק"ה שהקשה אר"ת מפ' כל הבשר רמי בר תמרי ע"ש ושמעתי בשם הגאון מהו' זרח איידליץ זצ"ל משם מוכח כר"ת דאלת"ה מאי קשי' להו דלמא דיי"נ הוא הא ה"ל ס"ס דלמא מישראל ואת"ל מנכרי דלמא אחר יב"ח הוה ולמה לי' למימר דקדחו בי' חילפי אע"כ הוה ס"ס להחמיר דלמא לא עברו יב"ח ואת"ל עברו יב"ח דלמא לא נתמדו במים ודפח"ח וצ"ע אם זה ס"ס להחמיר דהכל א' את"ל של גוי דלמא כבר הוכשרו כראוי ובשם הגאון מה"ו דוד דייטש ז"ל שמעתי לתרץ ק' ט"ז דמשום ספק לא תמדן תמדן במים אין לאסור דספק סתם יינם דרבנן להקל אך ספק יב"ח ה"ל יש לו מתירי' וספיקו להחמיר וגם זה צ"ע דוקא הגעלה בחמין דצריך הוצאה להגעיל הוה אין לו מתירי' אבל לתמוד במים בלי הוצאה ה"ל יש לו מתירי' וספיקו וס"ס להחמיר וק' ט"ז במקומה אלא דלפע"ד מעיקרא לק"מ דהא ר"ת מודה לרבנו אפרים דיבשה בתנור פועל כמו יב"ח אלא דהצריך נמי תמדן במים ואלו נתמדו במים ונתיבשו בתנור הי' ר"ת מודה וכ"ש אם נתיבשו בתנור וגם שהו יב"ח דשרי' והכא דלאחר יב"ח שרפן באש וצלה עליהם כחל פשיטא דשריפתן באש ומקלי קלי איסורא הוה טפי מיבוש בתנור ולק"מ לכאורה:

אמנם ראיתי בתשו' חכם צבי כשהקשה לו הגאון מהרמא"ש מחרס הדרייני וכלי נתר דלא מהני להו יב"ח ותי' משום דיין הרבה כונס כיין שבתוך החביות שאותו אינו כלה והולך אחר יב"ח ע"ש וא"כ י"ל לר"ת הני דורדיא קודם שנתמדו במים היין כנוס בתוכם כבתוך החביו' ובעי' נתמדו תחלה ואח"כ יב"ח והכא שעבר יב"ח קודם ששרפם וצלה עליהם כחל לא מהני יב"ח כלל כמו דלא פועל ליין הכנוס בחבי', ולכן הקשה ט"ז מ"מ אינו מוכרח:

ועי"ש בתשו' חכם צבי סי' ע"ה הקשה אדר"ת ק' עצומה מש"ס פ"ק דמגלה דזיל לגבי עמון ומואב דיתבי' בדוכתייהו כחמרא דיתיב על דורדי' דכתי' שאון מואב מנעוריו ושוקט הוא על שמריו הרי מייתי ראי' מקרא דשוקט על שמריו דהוה כחמרא דיתיב על דורדי' ואיך יאמר ר"ת עד שלא נתמד נקרא שמרי' ומשנתמד נקרא דורדי' ולכאורה צע"ג ולפע"ד לק"מ דתוס' ביבמות ע"ו ע"ב בסוף הדבור אסקו דע"י נבוכדנצר נתבלבלו גם עמון ומואב אך סנחרוב לא בלבלום וירמי' אמר קודם בלבול נ"נ שהוא שוקד על שמריו אך אח"כ נתבלבלו מנ"נ ודקאמרי לאחשורוש כחמרא דיתיב על דורדי' ר"ל שלא נתבלבל ב' פעמים ע"ש א"כ הרי מבואר להדי' כר"ת דטרם שנתבלבלו כלל הי' דומי' ליין על שמריו ומשנתבלבלו ע"י נ"נ וחזרו למקומם ה"ל כדורדי' שנתמד במים ותוסס ונעשה ממנו יין ואותו חמרא יתיב על דורדי' משא"כ משארי אומות שנתבלבלו ב' פעמים אפי' על דורדי' לא יתבי והנה אמת והנה נכון אך ר"ת עצמו תי' תי' אחר בתוס' במגלה ע"ש ונ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף