חתם סופר/עבודה זרה/לב/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"ס |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רוצה בקיומו ע"י ד"א הא דפשיטא לרבותינו דמחשבת רוצה בקיומו אסור לא ידעתי מנ"ל הא וצ"ע בלשון תוס' לקמן ס"ד ע"א ד"ה ר"ע וכו' ע"ש בסוף הדבור ולכאורה היה נראה דלא אמרו אלא באיסור הנאה שמצוה לבער מן העולם כמו ע"ז או חמץ בפסח אבל היכי שאין מצוה לבערו ואפי' כלאים לרבנן דהמקיים אינו לוקה אין שום איסור בשרוצה בקיומו וכן מוכח להדי' ממ"ש תוס' לקמן ס"ג ע"ב ד"ה אין עודרי' אין לפרש האי כלאים כלאי הכרם וכו' ע"ש היטב ותבין וא"כ צ"ע מ"ש תוס' מבשר בחלב:
והנה הך רוצה בקיומו לאו דוקא כבשמעתין שרצו בקיומו של יי"נ שאם יתמצה היין מדופני החרסים יבלו ויפולו החרסים ולא יסמכו כרעי מטתו זה בודאי מקרי רוצה בקיומו אלא גדולה מזה לקמן ס"ה ע"ב דלא ניצטרו זיקי שאינו רוצה בקיומו של יין כלל אלא בקיומו של כלי שהיין כנוס בהם ומזה למד הרב"י בטא"ח סי' ת"ן לפרש כן דברי הטור בהמשכיר יורה לבשל בו שכר דניחא לי' שלא יבקע היורה ומשו"ה הוקשה לי' להרב"י מ"ש מתנור ומג"א השיאו לדבר אחר ולא נזכר הא דלא ניצטרו זיקי דלקמן:
ובמס' חולין ח' ע"א השוחט בסכין של ע"ז דלר"נ לכתחלה שרי לשחוט בו הקשה פני יהושע הא רוצה בקיומו של משמשי ע"ז ותי' פני יהושע שהמגבי' ע"ז על מנת לבטל כשימצא גוי שיבטל לא הוה רוצה בקיומו אלא רוצה בביטולה והנה לא הביא שום ראי' ולפע"ד ראי' ברורה מלקמן נ"ג ע"ב ואי משום הך דמעיקרא בביטול בעלמא סגי להו דלמא מיו"ד ניסן שעברו הירדן עד כ"א ניסן שכבשו יריחו לא הי' אצלם גוי לבטל ואותם אשרה ישרפו אע"כ משהה ע"מ לבטל לא הוה רוצה בקיומו:
ומ"מ אין זה ענין לדברי פ"י שהמשהה בשב ואל תעשה ע"מ לבטלו ע"י גוי אינו רוצה בקיומו אבל אם בינו לבינו עושה בו מעשה לשחוט בסכין של משמשי ע"ז מאן לימא לן דזה מותר וצ"ע והנה התם בחולין כ' ת"ח דר"נ ורבא פליגי דלר"נ אפי' לכתחלה מותר לשחוט ולרבא בדיעבד מותר ולכתחלה מיהת אסור והרמב"ם פסק כרבא ע"ש ואפשר בהא פליגי דרבא ס"ל רוצה בקיומו בכה"ג אסור וכנ"ל ושם כ' המרדכי דמדלא הזכיר שם הש"ס דהטביל הסכין ש"מ סכין של שחיטה שקנאו מגוי לא בעי טבילה ומקשים דלמא מיירי ששאלו מהגוי ולהנ"ל א"ש דא"כ רוצה בקיומו להחזירו לנכרי ואינו משהה ע"מ לבטלו וק"ל:
בן גודא לחוד וכו' א' מתלמידי הגאון מהר"מ פישלס זצ"ל אמר לי בשמו דהוקשה לו לפמ"ש רש"י במתני' קנוקנו' של נכרי ויין ישראל כנוס בהם הכניס בהם יין לקיום משמע לפי שעה לא נאסר היין וכ' הר"ן לשון כנוס דוחקתו וכ"כ הרא"ש בפסקיו סי' כ' ע"ש וא"כ מאי קושיין הא בברייתא ראשונה קתני כנוס בהם ולא הודו לו ובברייתא שני' קתני יין הבא ולא כנוס לקיום והודו לו ואמרתי לו אטו בן גודא אבן גודא קשי' דרבנן אדרבנן לא קשיא בברייתא קמא לא אסר ת"ק דבן גודא אלא בכנוס ובברייתא שני' אסור אפי' יין הבא משו"ה משני ובן גודע לחוד וג' מחלוקות בדבר בן גודא באל"ף מתיר בשתי' אפי' הכנוס ות"ק דברייתא שני' אוסר אפי' הבא ות"ק דברייתא קמיתא היינו בן גודע בעי"ן דאוסר הכנוס ומתיר הבא והודו לו והיינו משנתינו דכנוס דוקא לקיום:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |