חתם סופר/נדרים/פט/ב

חתם סופר נדרים פט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קונם שאיני עושה לאבא ואביך אם אני עושה על פיך. עיין ר"ן שכתב דעכ"פ דברים שבינו לבינה הוה היינו לר' יוסי דמתני' אתיא כוותיה ולשיטת הר"ן ופירושו לעיל (פב ע"ב) דלר' יוסי הנאת פלוני עלי דברים שבינו לבינה הוי. אך הרא"ש כתב בשם י"מ דהנאת פלוני אפי' דברים שבינו לבינה לא הוה דוקא פירות פלוני עלי אבל הנאתו לא וכ"כ שם התוס' ע"כ הוצרכו הכא במתני' לפרש הטעם משום דגנאי היא לו שלא יהנה אביו ע"י שעושה לפיו וזה הוא סברת הטש"ע סי' רל"ד שבסעיף ס' דקדק וכתב פירות של איש אחד ובסעיף ס"ט כתב שאיני נהנית וכו' וא"כ ה"ל כי"מ הנ"ל וממילא הוצרך הטור לומר דהוה גנאי כמ"ש הש"ך שם ס"ק פה ולא הומ"ל דהוה בינו לבינה משום שנאסרה בהנאת האבות. והלח"מ פי"ב הלכה יב נתקשה בזה ע"ש. ובירושלמי פליגי אמוראי בפירושא דמתני' חבריא אמרו מתני' משום ענוי נפש שלו. פי' דגנאי הוא לו וכן פי' הפני משה. ור' זעירא ור' הילא אמרי משום ענוי שלה. ופי' שלא תוכל ליהנות מאותו פלוני וכהר"ן:

והרמב"ם בפי' המשנה פי' דבר מחודש דאני עושה על פיך דמתני' אין פירושו כשאני עושה לפיך דברייתא דהתם הפי' כפשוטו שהיא עושה לפיו. אך מתני' עושה על פיך פי' ציית ושומע לקולו ועושה דבר על פי צוואתו. וכוליה מתני' חדא בבא היא ומיירי מנערה המאורסה דאביה ובעלה מפירין נדריה ונדרה נדר כך אם אעשה על פי רצונך יאסר הנאת אבי' עלי' וכשעושה ע"פ רצון אבי' יאסר הנאת בעלה עליה. ובארוסה שניהם מפירים בצירוף ואז כששניהם מפירים והיא עושה ע"פ הפרתם עי"ז חל הנדר שתיאסר בהנאת שניהם שע"י הפרת האב חל איסור הנאת הבעל. וע"י הפרת הבעל חל איסור הנאת האב. וקמ"ל דחלות הנדר וההפרה חלין כא' וה"ז מודר ומופר בבת אחת. ולפ"ז לא גרס הרמב"ם אלא אבא ולא אביך. ואפשר דבהא גם ר"נ מודה אבל ברייתא דאני עושה לפיך ודמשמשתך בהא פליג ר"נ. ותימה על הרע"ב ותי"ט דלא הרגישו בשנוי פירושו:

נטולה אני מן היהודים. האי לא דמי לדמשנה ראשונה לקמן התם תשמיש קשה לה ואנוסה היא כפי' רש"י ביבמות ומייתי הר"ן לקמן אבל הכא אין קשה לה שהרי אם לא ישמש בעלה ויגרשנה לא תהיה נטולה מן היהודים וק"ל:

אם משמשתך וכו'. נראה מיד בתחלת העראה חל הנדר דהרי שמשתו. וסוף ביאה הוה באיסור הנאה דנטולה מן היהודים. ומשום כן לקמן בהאי עובדא דשבשי' ואנסבי' איתתא משמע בנישואין צ"ע איך אפשר אם בחופה בלי בעילה כלל דכיון שנגמרו הנישואין כבר נאסרה הנאת עולם עליו ואסור לבוא עליה עד אחר הותר הנדר א"כ להרמב"ם ופסק הש"ע א"ע וב"ש רסי' ע"א דחופת נדה וכל חופה שהביאה אסורה אינה קונה א"כ חופה זו אם תקנה תיאסר ביאתה וממילא אינה קונה ולא חל הנדר ודוחק שכיון שהעראה אפשר ממילא הוה חופה הראויה להעראה ותקנה ושוב תיאסר ההעראה שהוא דוחק ודבר שאין הדעת סובל. וגם לומר שלא הכניס לחופה כלל אלא הערה בה ופירש מיד הוא דוחק. ועיין ברמב"ם רפ"י מאישות. אבל הנ"ל דשבשי' והכניסו לחופה והתיר לו ביאה ממש וסמיך עצמו שאחר שיתיר הנדר ויעקור הנדר מעיקרא יהיה ביאת היתר למפרע והחופה קונה קנין גמור כיון שדעתו לבעול כמו חופות פסולות וכמ"ש הלח"מ פ"י מאישות הלכה ב' ע"ש אע"ג דאין נכון לעבור לכתחלה ע"מ שיתיר אח"כ הנדר ויעקור הנדר מעיקרא. מ"מ הכא כיון דחייש לדר' נתן ולא היה אפשר להתיר עד שיחול וא"א לזה למנסב איתתא ולקיים מצות פ"ו התיר וכמ"ש ב"י סי' רכ"ח ד"ה ובמנדה עצמו וכו' מ"ש בשם תשובת רשב"א ומשיאים לו עצה זו משום שלום בית וכשיתירו נדרו לא ישא עליו עונש הנדר לפי שהחכם עוקר הנדר מעיקרו עכ"ל ע"ש. וה"נ דכוותיה ולפ"ז א"ש טובא מאי דקאמר רבא מאן חכים למיעבד וכו' משמע דעביד רבותא לקולא והיינו כנ"ל דאי לאו דסמיך על הוראתו דאיכא למיחש עכ"פ לדר' נתן וא"א להתיר עד דאנסיב לא היה לו להקל בהנ"ל משום חומרא בעלמא. אך יען חכים טובא וסמיך על שמועתו דפליגי בהתרת החכם ואיכא למיחש לדר"נ ע"כ הקיל בהנ"ל וק"ל. ואי הוה מצינן לפרושי דלא לינסיב איתתא אקידושין קאי ולמאי דקי"ל קידושין שאינן מסורין לביאה הוה קידושין לא הוה צריך להכי אך רבא מיירי בשמעתין ואיהו ס"ל לא הוי קידושין וע' מ"ש תוס' קידושין נא ע"א. ועוד נסיב משמע נשואין וכנ"ל:

ואינסיב איתתא ושרקיה טינא. בזה ישבתי הפסוקים בשמואל ב' קפיטיל ז ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך עשה כי ה' עמך. ויהי בלילה ההוא ויהי דבר ה' אל נתן לאמר וגו' האתה תבנה בית לשמי. ע"ש פי' רש"י בשם המדרש וקשה מ"ט לא אמר הקב"ה לנתן מיד שלא יבנה והניח לנתן לטעות בהוראתו לאמר לך עשה. אבל הענין כי דהע"ה נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבוא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לה'. ופי' לשון זה שתלה נדרו בתנאי שאם יתן שנה לעיניו על יצועי מטתו טרם ימצא מקום לה' לא יבוא באהל ביתו ולא יכנס לשם. נמצא א"א להתיר נדרו עד שיחול וישן על ערש יצועו שאז חל הנדר דהכנסת אהל בית. והניח לנתן הנביא לטעות בהוראה ולומר לו כל אשר בלבבך עשה כי ה' עמך ועל סמך זה שכב באותה הלילה על ערש יצועו וחל הנדר. ויהי בלילה ההוא ויהי דבר ה' אל נתן וגו' האתה תבנה בית ועי"ז התחרט והותר לו נדרו של הכנסת בית וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף