חתם סופר/נדרים/נא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png נא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מן הכבוש אין אסור אלא מן הכבוש. שיטת הראב"ד בהשגות דהכל תלוי במלאפום כבוש או בקמץ כָבָשׁ. והרמב"ם בפי' המשנה כשיטת הר"ן דהכל תלוי בה' הידיעה. וע' רמב"ם פ"ט ולח"מ שם נדחק. ונ"ל דס"ל להרמב"ם נהי בשארי ענינים שבמשניות הללו כל שאין לשון ב"א ידועה הולכים אחר לשון המשנה אבל הכא שהלשון אחד אלא ה' הידיעה לא שייך לומר שהכתוב במשנה הוא הידוע כיון שאין אותו מין כבוש ידוע ומפורסם באותו המקום והבן זה:

פלטי' דג גדול ובלעו דג קטן. להך ס"ד א"ש דכתיב ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אל היבשה. ולא כתיב ויאמר ה' לדגה כיון דבאמת גם זה השני דג גדול היה רק נגד הראשון היה נקרא דגה אבל בפ"ע דג גדול הוא הרבה יותר מליטרא. אבל למסקנא דגה לשון נקבה היא כבמדרש ופי' רש"י ביונה ע"ש. והקשה מוהרש"א בח"א א"כ למה כתיב אחר כך ויאמר ה' לדג. לדגה הל"ל. וי"ל דלא מצינו דבור הקב"ה עם נקבה ואינו כבוד כלפי מעלה. אבל ויאמר לדג היינו שר עליון הממונה על הדגים כנלע"ד:

והדגה אשר ביאור מתה וכו'. למסקנא דגה לשון נקבה וכן מתה לשון נקבה לק"מ נקבה מתה זכרים לא מתו דהכוונה על שרוץ הדגים שביאור מתו וכפי' רש"י בפסוק ותעל הצפרדע ואותו השרוץ הוא לשון נקבה. אבל להס"ד דדגים קטנים קאמר מקשה הש"ס קטנים מתו וכו'. וה"ה הוה מצי להקשות א"כ מאי מתה לשון נקבה יחידה. מתו ה"ל למימר לשון רבים. וצל"ע אמאי לא מייתי מקרא דמקודם והדגה אשר ביאור תמות ובאש היאור וצ"ע. ונ"ל ליישב בעזה"י דבתוס' על התורה איכא חד דעה דלא הוה דם רק שעה קלה בכדי שיעור שימותו הדגים ויבאש היאור ומיד חזרו למים באושים ולא יכלו מצרים לשתות ע"ש. דהיה לו לקרות שם המכה ביאוש המים אלא שאין ניכר אלא במה שנשתנה שעה קלה לדם. ע"כ נקרא מכת דם. והנה משמעתין מוכח להיפך דאל"כ מאי פריך גדולים לא מתו. דלמא אה"נ גדולים שהיה חיותם חזק לא מתו בשעה קלה רק הקטנים ומהם נבאש היאור אע"כ ליתא להנ"ל אלא דקשה מנ"ל לש"ס להקשות. ונ"ל מדכתיב ובעצים ובאבנים פי' בכלים שבבית ושם לא היו דגים שהבאישו את המים ואפ"ה נתהפכו לדם ש"מ דלא כהנ"ל והא"ש דלא ה"ל למיפרך מקרא דהתראה די"ל כנ"ל אבל פריך מקרא דכתוב בתר קרא דבעצים ובאבנים דמוכח דמכת דם היה וכל הדגים מתו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף