חתם סופר/נדה/מט/ב

חתם סופר נדה מט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רב יהודה לאתויי ממזר פירש"י שפסול לדיני נפשות משום דכתיב כולך יפה רעייתי ומום אין בך וצ"ע דהתם בסנהדרין דחי ליה הש"ס דילמא מום ממש קאמר ומפיק ליה מאתך ע"ש וי"ל דתוס' הקשו שם דילמא אתך בדומין לך נמי להכי אתי שיהיו נקיים ממום ולא לענין ייחוס ע"ש וס"ל לרש"י דהש"ס אה"נ קאמר דאתך אתי לכל הפחות לנקי ממום ואייתר קרא דשלמה כלך יפה רעייתי למימר שיהיה נקי גם מפסול משפחה. והך דמייתי מכולך יפה רעייתי למימר שיהיה נקי גם מפסול משפחה והך דמייתי מכלך יפה רעייתי איהו נמי מעיקרא אקרא דתורה דאתך סמיך וא"ש פירש"י דשמעתין. ודוחק דקרא דשיר השירים לאו יתירא הוא אלא שבחי' דכנסת ישראל קמסדר:

א"נ י"ל כך דצ"ל הא דפריך התם דילמא מום ממש. הא ע"כ מעיקרא לא נעלם זה מעיני הש"ס דפשטי' דקרא מום ממש קאמר ואלא מדכפלי' קרא למילתי' ואמר כולך יפה רעייתי. ומוסיף עוד ומום אין בך והיינו הך. אלא ע"כ לאטפוי' אתא שיהיו נקיים מפסול משפחה וא"כ מאי פריך. וי"ל דבסוטה ל"ו ע"ב פליגי בקרא דכתיב גבי מרע"ה בפ' שמות והנה נער בוכה מר ס"ל קולו כנער וא"ל ר' יהודה אם כן עשיתו למרע"ה בעל מום. ובחי' תורה כתבתי דלת"ק ס"ל כמ"ש בירושלמי דפסחים גבי בג' כתות הפסח נשחט דנתן הקב"ה כח בקולו של משה רבינו ע"ה שהיה הולך מתחלת מחנה ישראל עד סופה ע"ש וזה רמז לו הקב"ה בתחלת לידתו שיהיה עתיד קולו להשמיע לרבים שלא כדרך הטבע ואם כן אין זה גנאי ומום למשה רבינו ע"ה ואם כן יש לומר קרא דכפל למילתיה ואמר כלך יפה רעייתי ומום אין בך לומר דאף ע"פ שאין זה כלל מונח שאין בך מום שהרי מרע"ה בעצמו היה בו מום שקולו עבה. מ"מ היינו יפיפותו ולכן מדייק כולך יפה ומום אין בך המבטל יופי שלך אלא אם ימצא בך מום ע"ד נס אינו אלא ליפותך. וא"כ המקשה הקשה שפיר דילמא מום ממש וכר' נחמיה. ואם כן יפה השיב לו המתרץ מאתך בדומה לך והשתא אין לומר בדומה לך בלי מום דהא השתא קיימינן לר"נ דמרע"ה גופיה היה בע"מ אלא לגבי דידיה לא היה מום אדרבה למעליותא הוא. אבל מ"מ אם יהיו הזקנים בדומה לו להם מום יחשב ומה"ת יאמר כוותיך תעייל שלימים לא תעייל עי' פ"ק דע"ז בסוגיא דאתך. נמצא ממ"נ לר' יהודא דקיי"ל כוותיה דלא היה קולו כנער עי' רמב"ן על התורה פ' שמות לא מוכח מידי מאתך דאיכא למימר בדומה לך בלי מום כקו' תוס' מ"מ לדידיה מוכח שפיר מכולך יפה מדכפלי' קרא למילתי' ש"מ לפסול משפחה אתא. והיינו דפירש"י בשמעתין דנפקא לן מכולך יפה והש"ס דסנהדרין רוצה ליישב גם לר' נחמיה דסוטה הנ"ל וק"ל. ואף ע"ג דרש"י בחומש פ' שמות מפרש כר' נחמיה אין זה קו' כידוע:

אלא דעדיין צל"ע מ"ש תוס' דילמא אתך בדומה לך לענין מומין משמע דפשיטא להו דלא דומה לכל מילי קאמר אלא דוקא בדבר אחד ומשו"ה הקשו דילמא לענין מום קאמר וכן בדין דודאי א"א שיהיו דומין ממש למרע"ה דאם כן תאמר שגם לענין רוה"ק ונבואה יהיה דומין וזה א"א ואפי' בענווה ויראת חטא א"א שהרי אפי' נבונים לא אשכח אלא ע"כ במילי חדא כצ"ל בכוונת תוס'. וא"כ לפ"ז אכתי קשה דילמא בדומה לך שיהיה עכ"פ אמו מישראל מנ"ל דבעינן יחוס הראוי לכהונה כלל. בשלמא הא לא קשיא דילמא לא אתא אלא למעוטי או גר או ממזר ומנ"ל למעוטי ישראל חלל דיש לומר דחד טעמא אית להו כיון דממעטינן גר שאמו מישראל או ממזר דתרווייהו אחיך ממש קרינן בהו ורק שאינם מיוחסים א"כ ה"ה חלל. אבל הא קשיא [דלמא] באמת [יהיו] שלשתן כשרים ולא ממעט אלא גר שאין אמו מישראל ולא מיבעיא למ"ד פ"ק דחגיגה כללות נאמרו בסיני ולא פרטות נמצא שלא נאמרה פ' מקרב אחיך תשים עליך מלך עד משנה תורה אם כן פשיטא שהוצרך לומר אתך שלא יתמנה גר שאין אמו מישראל אלא אפי' למ"ד כללות ופרטות נאמרו בסיני מ"מ פרשת מינוי מלך לא נאמרה שהרי קודם יתרו לא צוה הקב"ה על מינוי השופטים כלל כדי שיזכה יתרו ויוכתבה פ' זו על ידו כידוע. והנה קודם שחטא מרע"ה לא היה שום הו"א שלא יכנס מרע"ה לא"י [רק רמזה הקב"ה בתורה כידוע אבל לא שיעלה כן ע"ד מרע"ה והעם] וקודם מינוי שופטים היה ס"ד של מרע"ה שהוא לבדו ישא ויסבול את העם בלי סיוע שום שופט ואלו נכנס מרע"ה לא"י ולא חטא לא היה מת לעולם א"כ לאיזה צורך יאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי דמניה ילפינן פסול גרים ע' מ"ש הר"ן בחי' לסנהדרין. ואם כן אפי' למ"ד כללות ופרטות נאמרו בסיני מ"מ פרשה זו לא נאמרה ואם כן שפיר הוצרך לומר בדומה לך שלא יהיה גר שאמו גויה ואין לומר אם כן למה חזר ונשנית לא תוכל לתת עליך איש נכרי י"ל דהוי סד"א ה"מ בסנהדרין אבל בשארי התמניות לא קמ"ל לא תוכל לתת עליך כלל מ"מ קשיא. אמנם לס"ד דילפינן מקרא דוהתיצבו שם עמך דבהעלותך שפיר י"ל דלמ"ד כללות ופרטות נאמרו בסיני אם כן נהי דפ' מלך לא נאמרה שם מ"מ מיד אחר שיעצו יתרו למנות שופטים מסתמא נאמר לו כל פרטותיה של אותה מצוה כמו בכל המצות ונאמרה פ' מלך ושם נאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי וא"כ עמך דזקנים ע"כ לטפוייה אתא שיהיה מיוחסים וא"ש אבל למסקנא מקרא דיתרו קשה. וי"ל דזה תלויה בפלוגתא רפ"ק דע"ז דאית מאן דס"ל אפי' אי לא חטאו נמי הוה מייתי וכן בס"פ במה אשה נמי פליגי אי יש מיתה בלא חטא ולדידיה מרע"ה מת בלא חטא כלל ע"ש נמצא א"נ היה נכנס לא"י נמי עתיד היה למות והוצרך לאמר לו בהר סיני פ' המלך עם כל פרטותיה ואייתר ליה אתך למיוחסים ולאידך מ"ד דס"ל אין מיתה בלא חטא. או למ"ד דס"ל כללות נאמרו בסיני ולא פרטות לדידיה אה"נ דלא מוכח מידי מקראי דתורה רק מכולך יפה רעייתי ומום אין בך וס"ל כר' יהודא דסוטה הנ"ל דמרע"ה לא היה קולו כנער. ומוכח מכולך יפה רעייתי לחוד מדכפל קרא כנ"ל:

והנה לכאורה צל"ע טובא במאי דפריך אקרא דבהעלותך דילמא משום שכינה. הא ע"כ באותה הזמן לא היה שום פסול משפחה דא"כ מרע"ה גופיה היה בן יוכבד דודתו דלאחר מת"ת היה ממזר ח"ו ובני אלעזר היו מבני פוטיאל וכה"ג טובא בלי ספק אלא שמתן תורה היה להם מקוה טהרה וכ"כ רמב"ן בפ' מגדף שלא היו ממזרים באותה שעה חוץ ממגדף א' היה ופרסמו הכתוב שנולד ממצרי שבא על בת ישראל ותו לא. ואם כן לאיזה צורך הוצרך לומר עמך בדומה לך מיוחסים כמותך הלא לא היה מי שאינו מיוחס וע"כ לדורות קאמר. וא"כ איך אמר משום שכינה ואדרבה אקרא דיתרו קשה טפי דילמא מילתא יתירא בעלמא קעביד כמו שבקש חכמים ונבונים וכן הקשה פנ"י בקידושין ע"ו ע"ב ע"ש ולא מצינו לשנויי דא"כ למה הוצרך כלל לומר בדומה לך הא לא היו ממזרים באותה שעה די"ל אולי יתרו לא ידע שלא שלטו מצרים בנשותיהם ועוד דעדיין בן שלומית חי אבל בפ' בהעלותך שכבר הומת משעת העמדת הדגלים אם כן עמך דקאמר אלדורות קאי ומאי פריך. ואפי' למ"ש רש"י בפ"ק דסנהדרין ט"ו ע"א פי' אחר דמשום שכינה וכן פי' בהוריות ד' ע"ב מ"מ היינו שייך אוהתיצבו שם עמך אבל מ"מ אכתי נילף מאתך דכתיב בפ' בהעלותך וע"כ צ"ל דאיכא למידחי משום כבוד השכינה החמיר טפי ולפי הנ"ל ליתא להא וצלע"ג. ואולי יש לדחוק ולומר דאה"נ דמשו"ה לא מייתי מיד מקרא דיתרו מטעם הנ"ל דאיכא למימר יתרו לרווחא דמילתא עביד הכי והיה טועה שיש ממזרים ומשו"ה מוכיח מפ' בהעלותך אך לפום טעותיה דהמקשן שהקשה דילמא משום שכינה א"כ לפי טעותו השיב לו מיתרו דאי"ל לרווחא דמילתא עביד הכי דא"כ עכ"פ כבר ידע מרע"ה מצוואת יתרו דאיכא קפידא בהכי אפי' בלא שכינה א"כ מכ"ש משום כבוד דשכינה וא"כ מ"ט חזר ואמר לו בפ' בהעלותך עמך אלא ע"כ אלדורות קאי ומוכח ממ"נ כצ"ל. ובזה מיושב הא דמייתי הרמב"ם מקרא דבהעלותך והא"ש וקרוב לזה דברי פני יהושע בקידושין הנ"ל:

ומן המורם יש ליישב מ"ש חז"ל בפ' הקורא עומד דא"ל ר"ח לרשב"ר אלמלי לוי אתה פסול אתה מן הדוכן דעובי קלך אתא א"ל לאבוה א"ל אימא ליה לר"ח כשאתה מגיע לוחכיתי לה' לא נמצאת מחרף ומגדף דצ"ע טובא מה רצה ר"ח לפוסלו מן הדוכן הא לא היה לוי ומאי איכפת ליה לרשב"ר בזה ומה השיב לו ר' שגם הוא לא יכין לדבר כן וכי דרך נשים להשלמים הללו דאתו לאנצויי. דלפי הנ"ל דסנהדרין נפסלים אפי' במומים שאינן פוסלים בכהנים רק בלוים נמי נפסלים דהרי כתבנו ממומו של מרע"ה שקולו כנער וזהו רק מום ללוים כמו שפירש"י שם בסוטה ל"ו ע"ש. ולכאורה יש להוכיח נגד זה דהרי ר"ח היה ראוי להשראת שכינה מההיא דפ' השוכר את הפועלים דמייתי תוס' במגילה הנ"ל שהעבירו רבי לפני התיבה למייתי משיח. ומשמעתין מוכח דכבוד שכינה עדיף ממינוי סנהדרין אם כן מכ"ש שהיה ר"ח ראוי למנותו בסנהדרין. וברור נמי דדבורו של ר"ח הוי מום לגבי לויה טפי מעבי קליה דרשב"ר מדאמר ליה רבי אם אתה מגיע לוחכיתו וגו' ש"מ שזהו גרוע מעבי קליה וכיון דר"ח היה ראוי למנותו בסנהדרין כ"ש רשב"ר. והשתא א"ש דר"ח אמר לרשב"ר שאין ראוי לנשיאות למלאות מקום אביו מפני שהוא פסול לדוכן ורבי השיב לו כשאתה מגיע לוחכיתו גו' ואפ"ה ראוי אתה לשכינה ומכ"ש לסנהדרין א"כ ה"ה בני רשב"ר. וי"ל דר"ח ס"ל דאה"נ דהוא אינו ראוי למנותו בקביעות רק באקראי בעלמא כמ"ש לחד שינויא וזהו סברת יש פוסקים דמייתי רמב"ן בשמעתין דס"ל חלל כשר לדון ד"נ ורק למנותו בקביעות פסול אבל באקראי כשר:

חדא לאתויי גר. בכה"ג לח"מ סי' ז' הקשה משמעי' ואבטליון שהיו גרים ממש כמבואר בהקדמת הרמב"ם והם היו נשיאי ישראל ע"ש מ"ש דקבליה עלוי' ופי' התומים דקבלת המלך מהני אפי' לנפשות ע"ש והדבר תמוה אם כן איך אמרינן בקידושין ע"ו שהוחזקו אבותיו להיות משוטרי הרבים כו' וקשה דילמא קבלו המלך עלי' אבל לפע"ד דקודם הלל לא היו הנשיאים ואבות ב"ד אותם שהיו ראשי סנהדראות כי אותם היו ממשפחת בית דוד אף ע"ג דלא היו גדולים בתורה וכמו שהיה ריש גלותא דבבל שרובם לא היו גדולים בתורה אדרבה מצערי חכמים היו ובני ביתם לא מעלי. ותחתיהם היו מתמנים ראשי הישיבות שהיו גדולים בתורה והיה כפופים לר"ג. וע"ד הפלא אמרינן בגיטין שאני הונא בר נתן דמיכף הוי כייף לרב אשי שהונא היה ר"ג והיה צדיק גמור והיה כייף לר"א אבל אידך לא היו לומדים כ"כ ולא כייפי לת"ח. וה"נ היה בא"י בנשיאים עד הלל ואז נהגו בני בתירה ענוה יתירא והורישוהו להלל תורה וגדולה במקום אחד. וכן היה מן אז לכל זרע הלל אבל לא לפני זה. תדע לך דהא כי קחשיב בפ' אין דורשין הזוגות דפליגי בסמיכה אמאי לא קחשיב נמי בני בתירה שהיו לפני הלל שמהם קבל הלל נשיאותו ואין לומר דילמא אינהו לא הוה פליגו בסמיכה הא קחשיב התם אפי' מאן דלא פליג ע"ש ועוד הא באבות לא קחשיב להו לבני בתירה כלל במקבלים ממי קבלו ומי קבל מהם אלא ע"כ לא היו מגדולים אלא ראשים ע"פ מלך או שהיו מזרע דוד ואינך הוה נשיאים בהרבצת תורה לא לחק ומשפט. היינו דאמרינן ר"פ אלו דברים מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם משמע הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא תרי מילי הוה ולשניהם זכה הלל משא"כ אותם שלפניו וקרוב לזה נוטה דעת התומים אלא דלא נחית למ"ש והמעיין יבחר:

דקאתי מטפה פסולה מלשון זה משמע להתוס' דמיירי באמו גויה דאלו אמו מישראל טפה כשרה מקרי' דמקוה טהרה היא לו. והנה מבואר בתוס' יבמות דלאו דוקא אמו מישראל אלא מכ"ש אביו מישראל ואז לא בעי אמו מישראל. אבל דעת הרבה פוסקים אינו כן אלא דלא מהני אביו בלא אמו ג"כ ועי' בנמוק"י ועי' היטב מ"ש והאריך בכה"ג לחו"מ סי' ז' הנ"ל. ובזה הבנתי תרעומות השבטים הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז יהרג נשיא שבט מישראל ובא הקב"ה ויחסו בן אלעזר בן אהרן הכהן. פי' הם טענו כיון שהיה נשיא שבט ש"מ שהיה מיוחס ממש מאביו ומאמו ואם כן פנחס שאין אמו מישראל שהרי אבי אמו פטם עגלים לע"ז לא יתכן אלא לדון כיוצא בו וכמ"ש תוס' גר דן גר חבירו אבל להרוג נשיא שבט המיוחס מי יהיב ליה רשותא. ואע"ג דלד"נ אפי' גר כמותו אינו דן מ"מ אמרו כן על צד ההפלגה דאפי' לדיני ממונות אינו ראוי לדון אותו מכ"ש להרגו. א"נ אפשר דקנאין פוגעין לא בעי למידייני ומ"מ פשיטא להו דלא גרע מדיני ממונות ומשו"ה ביזוהו ובא הקב"ה להוציא מלבם ויחסו אחר אביו לומר כיון שאביו מישראל תו לא איכפת לן. ועוד כבר כתבתי לעיל דבלאה"נ לא איכפת לן במה שהיה קודם מ"ת דבשעת מ"ת הוכשרו כולם כנ"ל באריכות:

אימא לא צריכא ע' מ"ש תוס' שיטת רש"י דוקא לד"נ בעינן אמו מישראל אבל לא לד"מ וקשה א"כ אמאי אמר דרב מרי בר רחל אמו מישראל הוה ומה נ"מ הא בימי רבא לא הוה ד"נ. וי"ל דס"ל לרש"י כהסוברים דעדות איסורים דנפקא מיניה נפשות כגון גיטין וקידושין וכדומה הו"ל כד"נ כמ"ש ב"י פלוגתתם בחו"מ סי' למ"ד מחודש ב' ע"ש והה"נ לענין דיינים ומינוייהם כצ"ל:

צריכא לכאורה נ"ל פשוט דאפי' למ"ש תוס' לקמן לחד שינויא דאשה כשרה לדון מאשר תשים לפניהם מ"מ לד"נ פסולה דלא נוכל להכחיש ילפותא דירושלמי דשבעים איש כתיב גבי סנהדרין וכתיב וישארו שני אנשים. עי' בירושלמי ר"פ שבועות העדות ועי' בחי' שם וס"ל להירושלמי דליכא למדחי שאני התם משום שכינה דודאי אשה ראוי' להשראת שכינה וז' נביאות יוכיחו וע"כ משום דפסולה לסנהדרין וא"כ הומ"ל לאתויי אשה דכשירה לד"מ ופסולה לד"נ אלא דפשיטא ליה דמיירי מפסול משפחה דשייכי הך מתני' למתני' דסנהדרין וק"ל. ובזה נדחה מ"ש לעיל דכל הכשר לשכינה כ"ש דכשר לסנהדרין דאשה יוכיח דכשירה לשכינה ופסולה לסנהדרין. ואי נימא דאינה ראויה כלל לד"מ נמי לק"מ אבל אי כשרה לדון רק משום מעלת סנהדרין לא חזיא שפיר נדחה מ"ש לעיל. וע' מ"ש עוד בסמוך אי"ה:

כל הכשר לדון כשר להעיד כו' עי' ב"ק פ"ח ע"א יליף פסול עבד לעדות מפני שאינו אח במצות ככה העלה הרמב"ם בהלכות עדות ע"פ הכ"מ שם ודלא כפשטא דסוגיא שם וכבר ישבתיו על נכון בעזה"י בחידושי ר"פ שבועות העדות ע"ש והנה שם כ' תוס' טעם נכון דלא מצינן למילף בכי האי לה לה מאשה ע"ש וקשה א"כ יהא עבד כשר לדון דלא שייך האי טעמא דגבי עדות להרמב"ם הנ"ל ולה לה מאשה נמי לא ילפינן לענין זה אם כן יהא כשר לדון. מיהו לתוס' שכתבו דגר נמי אינו ראוי לדון אלא גר חבירו אבל ישראל לא דלא מיקרי מקרב אחיך א"כ א"נ עבד כשר לדון מ"מ אינו ראוי לדון לא ישראל ולא אפי' גר דלגבי גר לא מיקרי עבד מקרב אחיך ולא מתכשר אלא עבד חבירו והיינו שבא לדון על ממון שאין לרבו רשות עליו וכה"ג. וזה א"א דעכ"פ א"א לקבל עדות דעבד פסול להעיד אפי' לחבירו עבד ואעדי ישראל לא מצי העבד להיות דיין לקבלם וכיון דלא חזי לרוב דיני ממונות אינו בכלל אשר תשים לפניהם וממילא דלא מתכשר אפי' להודאת מקצת דלא בעי עדות כן י"ל. אך להסוברים דגר דן אפי' ישראל וזהו שיטת רש"י דמייתי תוס' לעיל א"כ הה"נ לעבד שיהיה ראוי לדון עבד חבירו. וא"כ קשה אי כייל הכשר לדון כשר להעיד האיכא עבד דכשר לדון ופסול להעיד. וי"ל דיראה לי דמצות דיינים הו"ל מ"ע שהזמ"ג אפי' להסוברים דבדעבד כשר בלילה וחולקים אתוספות פ' מצות חליצה ק"ד ע"א ד"ה מ"ס ועי' בתומים סימן ה'. מ"מ לר"מ דמתני' אתיא כוותיה ויליף מנגעים בודאי מודה אפי' בדעבד פסול עי' וכן להסמ"ע דס"ל בלילה כעין יממא כשר אפי' לכתחלה מ"מ היינו נמי לרבנן בתחלת דין משום דנפקא להו מביום ולילה כעין יממא מיקרי שפיר יום כמו שמוכיח הסמ"ע דהדלקת נרות מהני כמו ביממא. אבל לר"מ דמפקי ליה מהיקישא דנגעים והתם כתיב להדיא לי ולא לאורי וכמ"ש תוס' בסנהדרין דעיקר סמיכת ההקישא הוא מלי ולא לאורי הוא ע"ש ואם כן גם הסמ"ע מודה דלילה פסול לגמרי אפי' אם מדליק נרות כעין יממא והו"ל מ"ע שהזמ"ג וא"כ אפי' למ"ד נשים סומכות רשות מ"מ הכא מודה דא"נ רצתה להחמיר ע"מ לדון מ"מ אינה יכולה לדון בכפי' כיון שלא נצטווית ע"כ וה"ה לעבד דיליף ליה מאשה לענין מ"ע שהז"ג והוא מבואר משו"ה פסול נמי לדון וא"ש:

אלא דאכתי ק"ל דהא פשיטא לי דליכא למימר דכד סתים רבי להך משנה דהכא הוה ס"ל באמת הלכה כר"מ ומ"מ פסקינן כסתמא דסנהדרין משום דקסתם לה גבי הלכתא דדיני ז"א אדרבא סתמא דהכא עדיף דקתני ליה גבי הלכתא פסיקתא כמבואר בע"ז ז' ע"א אלא ע"כ צ"ל אה"נ אי היה כוונת רבי למיפסק הלכתא בהאי סתמא הוה קיי"ל כהך סתמא אלא דאמרינן שלא היה רוצה כלל למסתם כלל כר"מ אלא משום שרצה לעשות כלל שלו כל הכשר לזה כשר לזה ויש שכשר כו' ולא מצי למיתני כן אלא לר"מ לכן תנא כחד תנא ולעולם לא עלה על דעתו למסתם כר"מ ומשו"ה סתמא דסנהדרין עדיף כצ"ל. וא"כ קשה אמאי לא סתם כהלכתא כרבנן ואיפכא כל הכשר להעיד כשר לדון ויש פסול להעיד וכשר לדון ומנו עבד לרבנן דלילה כשרה לדון ולא הוי מ"ע שהזמ"ג ועבד כשר לדון וה"נ קשיא לחד שינויא דתוספות דאשה כשרה לדון אלא ע"כ מזה מוכחא דלרבנן נמי דלא ילפי ריבים מנגעים ופסלי תחלת דין בלילה מביום מ"מ פסול אפי' בדעבד כתוס' יבמות ק"ד ע"א הנ"ל. ואפי' כעין יממא נמי פסול וכהש"ך ודלא כסמ"ע הנ"ל. ואם כן אשה ועבד פסולים לתחלת דין דהו"ל מ"ע שהז"ג וממילא פסולים נמי לגמ"ד דבעינן שיהיה תחלתו וסופו בכשרות וא"ש. ומזה מוכח נמי דסומא בשתי עיניו פסול לדיני ממונות כהרמב"ם דלא כתוס' בשמעתין ד"ה ור"מ היא. דאלת"ה אכתי ליתני איפכא דיש פסול להעיד וכשר לדון ומנו סומא בשתי עיניו דפסול להעיד מאו ראה וכשר לדון אלא ע"כ אה"נ דפסול גם לרבנן ומטעם שיתבאר אי"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף