חתם סופר/נדה/מו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א בית מאיר חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ועוד מתיב ר"ז כו' הא דאלימי ליה ברייתא ממתני' דקדייק מניה ר' המנונא. י"ל ס"ל לר"ז חוששין שמא נשרו וליכא שום דיוקא ממתני' דלעולם בלא אייתי ב' שערות ומשום שמא נשרו הוא אבל מקרא דייק שפיר דאיצטריך קרא למעוטי ספיקא דפשיטא דספיקא לחומרא. ואם כן זהו ר"ז לשיטתו דס"ל בכריתות דמביאים אשם תלוי בכזית ומחצה אפי' לא איקבע איסורא ולדידיה ספיקא דאורייתא מן התורה להחמיר שפיר דייק מקרא דאיצטריך קרא למעוטי ספיקא משא"כ למאי דפסק הרמב"ם דהיכי דלא איקבע איסורא הוה ספיקא לקולא מן התורה שפיר איצטריך קרא הכא להחמיר בספיקא לק"מ קו' ר"ז וק"ל:
מה ת"ל איש לרבות בן י"ג ויום א' פי' דאין לומר דאתי להקל ולומר אף ע"פ שהוא איש ממש מ"מ בעינן יודע להפלות דא"כ לא לכתוב רק כי יפליא דמסתמא בגדול איירי כמו כל התורה כולה אלא ע"כ הכי קאמר או איש או כי יפליא וע' מ"ש ונדחק בסדרי טהרה בזה:
וטעמא דבן י"ג וי"א צ"ע אטו בן י"ג וי"א כתיב איש כתיב. ואי הל"מ דתוך זמנו נמי איש הוא קאי אתוך זמנו נמי ומאי קושיין ואי משום לשון הברייתא דנקט בן י"ג. הברייתא לא נחית לכך ועל הרוב ידבר שרגיל להביא בן י"ג וה"ה לתוך זמנו ומאי קושיא וצ"ע:
כל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל עי' תוס' נזיר ס"א ע"ב ד"ה הניחא כו' מבואר דלכ"ע אית ליה הך היקישא דלמ"ד מופלא סמוך לאיש לאו דאורייתא מקיש בהיפוך כל דליתניה בבל יחל ליתיה בהפלאה ולמעוטי קטן ישראל מהפלאה ומוקים ליה בנכרי דמופלא סמוך לאיש דידיה דאורייתא משום דלא אתי לידי בל יחל לא שייך כל שאינו בבל יחל אינו בהפלאה ע"ש. וקשה לר"י ור"ל דשמעתין וקיי"ל כוותייהו דס"ל מופלא סמוך לאיש דאורייתא אפי' בישראל ואינו לוקה. אם כן הך היקישא מאי עבדי ליה. ויש לומר ס"ל כשמואל בחגיגה י' ע"א דיליף היתר נדרים מלא יחל. ומקשי' כל שישנו בהפלאה ישנו בהיתר נדרים ולומר דיש היתר לנדרי קטן. דה"א אין לך בו אלא חידושו וכמ"ש משנה למלך בנדרי גוים אם יש להם היתר דיש פלוגתא בירושלמי ע"ש סוף ה' מלכים ה"נ גבי קטן. ואינך אמוראי לית להו דשמואל לכן מקשים הפלאה לבל יחל או למלקות או לומר דמופלא דישראל לאו דאורייתא ובדרוש הארכתי עוד בזה:
מתיב ר"ה בר יהודא לסיועי לרבא כו' כן גרס הר"ן בחי' וכ' משום דאמר רבא הלכתא תוך זמן כלפני זמן מזה משמע דגם לענין הפלאה ללקות עליו אמר כן משו"ה פריך ארבא. והוא תמוה קצת חדא מה"ת לומר כן והוא בעצמו כ' דר"ה נמי ס"ל כהלכתא תוך זמן כלפני זמן רק בנדרים אקשיה רחמנא וא"כ דילמא רבא נמי הכי ס"ל. ועוד מ"ש דפריך ארבא ולא ארב ור' חנינא דאינהו מרי' דשמעתתא דתוך זמן כלפני זמן. והנה שם בחי' הר"ן חסר בהעתקה ולא זכינו לכל דבריו. וע"ד פלפול אמרתי דודאי ארב ור"ח לא הו"מ להקשות דאפשר דלפני זמן הוא לענין שארי מצוה ולא לענין הפלאה וכנ"ל. אך לרבא ע"כ אין לוקין מיהת דהא הו"ל התראת ספק עכ"פ דאין לומר כבר אייתי ב' שערות דמה בכך הא תוך זמן כלפני זמן ושומא בעלמא נינהו ואי משום דאזלינן בתר רובא כתי' תוס' לקמן הא רבא לא סמך אהאי חזקה אלא להחמיר למיאון ולא לחליצה וא"כ איך ילקה על האי חזקה וא"כ קשה דוקא לרבא. אלא דלפ"ז כדפריך מהך ברייתא הומ"ל דאתיא כמ"ד התראת ספק שמה התראה. ועוד כי משני בתר הכי איסור בל יחל הומ"ל איסור דאורייתא ובל יחל ממש אלא שאין לוקין משום התראת ספק. ובחדוד הארכתי בזה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |