חתם סופר/נדה/לח/ב

חתם סופר נדה לח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המקשה בתוך שמונים וכו' מ"ש בסדרי טהרה כאן דאפי' אי אין קישוי לנפלים מ"מ מטהרי רבנן אף ע"ג דלא שייך ק"ו במקום שהחמיר בשופי הקל בקישוי ע"ש לא הבנתי דמה ק"ו צריך לזה וגם ר"א יודה דכי היכי דדרשינן דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ואין נפלים בכלל וטמאה. ה"נ וטהרה ממקור דמיה ולא מחמת ולד אין נפלים בכלל אלא טהורה משום שהוא דם טהור ופשוט. וטעמא דאין נפלים בכלל נ"ל משום דלא מיקרי מחמת ולד אלא כשהולד גורם לדם שיבוא והיינו בולד שהגיע זמנו לצאת ומושך דם עמו משא"כ נפל שלא הגיע זמנו לצאת אלא מחמת חליה דחתה הולד לחוץ קודם זמנו ואותו החולי בעצמו גרם לזיבת הדם נמצא שאינו מחמת הולד כ"א מחמת עצמה:

ור"א מטמא עי' לשון פי' משניות לרמב"ם שמגומגם ומוטעה בלי ספק מ"מ הנ"ל ממנו דלר"א נמי אינה טמאה זבה להצריכה נקיים אלא בין בימי נדה בין בימי זיבה טמאה נדה והיינו דקאמר רחמנא תשב ישיבה א' לכולן ישיבה א' ממש ודין א' לשניהם ובדין הוא שיהיה כן דמה"ת לטמאה טומאת זיבה הא כי היכי דכתיב וטהרה ממקור דמיה ולא מחמת ולד שלא תהיה טהורה ה"נ כתיב גבי זבה כי יזוב זוב דמה ולא מחמת ולד איננה זבה ואיך אפשר לטמאה זבה ונהי לטהרה א"א דכתיב וטהרה ממקור דמיה ולא מחמת ולד וכתיב נמי תשב שתהיה גם בימי זבה טמאה מ"מ טומאת זבה א"א רק טומאת נדה. וא"ש נמי מה שהקשה רמב"ן הא היכי דמפריך ק"ו לא אמרינן דיו והכא מפריך ק"ו דע"י הדיו וקרא דתשב מפריך הק"ו לגמרי. והא"ש דמהני הק"ו דלא ליבעי נקיים עכ"פ. ומיושב נמי לשון רש"י דפירש במתני' דכ' והזבה הוא דטהור אבל בימי נדה נדה עכ"ל. ואלו בסוף שמעתין פירוש ישיבה א' לכולן או כולן טמאין או כולן טהורין עכ"ל. ולפי הנ"ל ניחא דכולן טמאין נדה וטהורים מזיבה ומ"ש בימי נדה י"ל הלשון בקל וק"ל:

א"ל הרי אנו משיבין לך בלשון אחר פי' תחלה עבדו ק"ו מהנושאים מקושי ושופי וחזרו למילף ק"ו מהמקומות מקודם לידה לאחר לידה. ונ"ל דהכי אמרינן מה ימי זבה שקודם לידה שטמאים בשופי טהורים בקושי ימי זבה שאחר הלידה שטהורים בשופי אינו דין שיטהרו בקושי והוה ס"ד דרבנן דלא שייך לומר דיו דטהורים מזבה וטמא נדה דהא ימי זבה מימי זבה גמיר ולא שייך בהו נדה כלל. ומ"מ אמר ר"א שפיר דיו משום דלא שייך ימי זבה אחר הלידה אלא שתהיה תחלה נדה וע"כ נודה שתהיה נדה בקישוי שבימי טהרה. וכיון שכן ממילא תטמא בזבה מדכתיב תשב ישיבה א' לכולן וק"ל:

כל אחד עשר יום בחזקת טהרה וכו' שיעור משנתינו דלפעמים היא בחזקת טהרה והיינו באחד עשר. ולפעמים היא בחזקת טומאה והיינו בשעת וסתה או בימי ספירת זבה. ולפעמים אינו לא בחזקת טהרה ולא בחזקת טומאה והיינו שלא בשעת וסתה דלכתחלה בעי בדיקה ובישבה ולא בדקה טהורה: ובזה יובנו ד' תוס' לעיל ט' ע"א ד"ה הא ליכא חרדה כו' שכתבו דסמיך ארישא דתני הגיע שעת וסתה וכו'. והקשה מהרש"א דילמא התם נמי בשבדקה ומצאה טמאה ע"ש. וזה ליתא דהרי קאמר דהיא בחזקת טומאה אז כמו בסיפא אבל ימי הזב והזבה כו' והתם אפי' לא בדקה ומצאה טמאה טמאה. והא"ש נמי מה שהקשו עוד שם ומיהו קשה דבפ' כל היד מוכיח וכו' פי' מנ"ל דר"מ הכי ס"ל דילמא לטעמא דת"ק קאמר לדידי וסתות לאו דאורייתא לדידך אודי לי מיהת דחרדה מסלקת הדמים. ואם כן בשלמא ר' יוחנן דלעיל ט' ע"א פשיט שפיר כנ"ל דחרדה מיהת מסלקת הדמים אפי' למ"ד וסתות דאורייתא וה"ה למעוברת משא"כ בפרק כל היד דבעי לאשכוחי תנא דס"ל וסתות דאורייתא ומייתי מדר"מ קשה שפיר מנ"ל דר"מ אית ליה הכי. ואי מת"ק מייתי הו"ל לאתויי רישא דמתני' ומיושבים קו' מהרש"א לעיל שם:

אתה אל רועי. עזרתני בחידושי פרק רביעי. היה עזרתי וישעי. בחידושי פרק חמישי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף