רש"ש/נדה/לח/ב

רש"ש נדה לח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא שנאמר ויהי לתקופות הימים כו'. כצ"ל וכן במס"ק חסר ו' קדמאה. ומשמע דמלא ו' בתראה וכ"ה בכה"ס שראיתי. והרש"א בח"א נמשך אחר גי' הספר וקרא ג"כ הפ' בפתח ע"ש. ושגה במחכ"ת:

רש"י ד"ה אלא מרביעי ואילך. דאי מתעברה למו"ש שמא תלד לרע"ג כו'. הוא שלא בדיוק דמיום העבור עד הלידה לא נמשך יותר מן רע"א יום. אלא דר"ל דאי תשמש במו"ש שמא תלד לרע"ג מיום השמוש דחיישינן שמא לא תקלט הזרע להתעבר עד יום הג'. וכן מש"כ לקמן ואם נתעברה בשני ר"ל ג"כ ואם תשמש:

רש"י ד"ה מכלל כו'. ומהכא גמרינן לעיל. הוא (בד' לו ב):

במשנה כל דמים שהיא רואה טהורין עד שיצא הולד. נל"פ דר"ל דמשיצא הולד טמא ומטמא לח ויבש. דדם לידה גופה לא טהרה רחמנא לכ"ע. ולא כדם טהרה של מצורעת דלא מטמא אלא לח אף לב"ה לעיל (לד). וכ"מ בכריתות (סוף ד' ז) במשנה שהמפלת בתוך מלאת דמיה טמאין. וע"כ ר"ל כמו ברואה בליל פ"א. וכן כל דמים שהיא רואה בתוך טומאת לידתה השניה. ואולי נפ"ל ממיעוטא דממקור דמיה. והרווחנו בזה לדעת דרשה אחריתא שכ' התוס' לרבנן מדמיה. ואין להקשות לרבנן דאמרי לטהורי מק"ו. דהרי ימי לידתה אין ראויין לרבה כדלעיל (לז ב). ואפ"ה טמא דמה כדם נדה. זה אינו כלום. דהרי גם בימי נדתה אינה נעשית נדה ע"י. דאפי' בלידה יבשתא ולא ראתה עד סוף השבוע טובלת לערב וא"צ למנות מינה שבעה כדמוכח לקמן (מב) ע"ש ברש"י ד"ה טומאה בלועה (ועי' ס"ט סי' קצ"ד סק"ב בד"ה אך) והטיפה עצמה מטמאה כמו כן בימי זיבתה לח ויבש ודו"ק בכ"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף