חתם סופר/מגילה/ד/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן ש"ה דלא אפשר. יש להק' מכדי קרא לא כמר דייקי ולא כמר דייקי מ"ט דמר דלא אמר כמר וי"ל דפליגי בפלוגתת הרמב"ן והר"ן בטעם חילוק מוקפין מעיירות רבי ס"ל משום מעליותא דפרזים הוא שלהם נעשה עיקר הנס משא"כ מוקפין שחומותן הגינה עליהם מבלי תת מקום לשונאי' לבוא עליהם וא"כ בדין שלא ידחו עיירות מיומן ות"ק ס"ל בהיפך משום מעליותא דכרכין לחלוק כבוד לא"י קבעו להם יום מיוחד ע"כ יקדמו עיירות לעולם להכירא וק"ל:
בכל שנה ושנה מה כל שו"ש עיירות קודמין. הטעם מובן שהעיקר התקנה היתה להיות היכרא למוקפין ביום בפני עצמו ע"כ צריכים לראות שלא תעקר תקנה זו ממקומה ולהקדים עיירות למוקפין אמנם רבי דס"ל שלא ידחו ממקומן צריך טעם וי"ל דלא ס"ל לרבי כדאיתא בירושלמי דאין עושין שמחת פורים בשבת אלא עושין כשבת א"נ ס"ל מאחרין ליום א' וא"כ בעינן עשי' הרי קדמה עיירות למוקפין ועיקר קרא בעשי' כתיב דכתיב לעשות ואין להאריך יותר:
וסבר ר' עיירות לא דחינן ליום הכניסה. הק' המרש"א ממתני' גופ' הו"מ להק' וי"ל דממתני' שפיר ידע לתרץ הואיל ונדחה ידחה אבל רבי דדרש בכל שנה ושנה לא נדחו עירות ממקומן והא משכח"ל שידחו בחל להיות בשבת ואפ"ה משני הואל ונדחה ידחו וזהו יצא מהכלל ולא קאי קרא עלייהו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |