חתם סופר/כתובות/ק/א

חתם סופר כתובות ק א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שליח כדיינים פיר"ת דשליח דיינים אלים טפי. אמנם לדינא קיי"ל שליח כאלמנה ולא אלים ודברי פסקי תוס' צ"ע. אך להתוס' דשליח סתם כדיינים לענין קיום מקח וה"ה דדיינים כשליח לענין חזרת אונאה. נמצא גם למסקנא דשליח כאלמנה נפקא מיניה לשיטת ר"י דעכ"פ ב"ד שטעו חוזר אונאה. ובזה י"ל דברי פסקי תוס' סי' שמ"ו שהניח הנקדן בוצ"ע ונ"ל בהג"ה מועטת דאב"ד קאי ולא אשליח. והנה דעת מהרש"ל כיון שהשליח חוזר השתות שוב אין כאן עוות ועדיף בזה מהדיינים. וכן משמע קצת למ"ש תוס' דההוא דקידושי' פחות משתות לתקוני שדרתיך לענין חזרת אונאה קאמר אבל המקח קיים וקשה אמאי נימא ולא לעוותי אע"כ כיון שמחזיר אונאה שוב אין כאן עוות. וכל זה אמנם בשליח שהוא כדיינים משום דלאו לדידיה וא"כ בהא עדיף מדיינים דבשתות אם מתקן עוותותו מעשיו קיימים משא"כ אלמנה דלדידה גריעי משליח אפי' אמרה אחזיר דינר ליורשים מכרה בטל כדלעיל במתני' וא"כ למ"ד שליח כאלמנה משום דיחיד מודה מהרש"ל דלא מהני חזרת אונאה ומ"מ מקחה בטל. וצ"ל להך מ"ד הא דאמרי' לתקוני וכו' עיקר הטעם משום שינוי ולא משום עוות. והא דלא אמר בקיצור לעשות רצוני שלחתיך ולא לשנות משום דא"כ אפי' הוסיף פחות משתות שהוא מחילה לא היה שלוחו של בעה"ב ובאמת קיי"ל שידו כיד בעה"ב ומקנה לבעה"ב היתרון כמ"ש הרא"ש ע"כ קאמר לתקוני שדרתיך אם תשנה תהיה שלוחי לתיקון ולא לעוותי לאו דוקא אפי' מתקן העיות כיון ששינה ולא תיקן מעשיו בטלי' ועיין קרבן נתנאל:

והנה העלו תוס' דקו' הש"ס מתרומה הוא לענין קיום המעשה וביטול המעשה אבל לא לענין חזרת אונאה. דא"כ תיקשי גם למ"ד שליח כדיינים דגם לדידיה מחזיר האונאה ואלו בתרומה אינו חוזר מה שהוסיף או פיחת להפריש. אע"כ דאין לדמות ענין חזרת אונאה דהדיוט לחזרת תרומה. אשר ע"כ תמהתי על היש מקשים דמייתי מהרש"א ע"ש דאיך אפשר לומר דהש"ס לעיל נמי מחזרת אונאה מיירי א"כ מאי מייתי עלה ר"נ מנא תימרא מתרומה דהא ע"כ אין לדמות תרומה לאונאה לענין חזרה. אמנם מה שדחה מהרש"א קושייתם דלמא אין אונאה לקרקעות נמי לענין בטול מקח קאמר אבל אונאה מחזיר. הוא תמוה דהא ר"נ מיירי בב"מ ממצרן עי' לעיל תוס' ד"ה הכי גרסי' וכו' ואילו יוחזר לו אונאתו במה פליג המצרן וק"ל:

ומ"ש מהא דתנן האומר לשלוחו וכו' לעיל צ"ט ע"ב קאמר מנא תימרא וכו' דלעיל באונאה יתר מפלגא שאין הדעת טועה מייתי ראיה מתרומה דבעה"ב אפי' א' מעשרים תרומה משא"כ שליח והכא מיירי בשתות ופחות. בכדי שהדעת טועה. והקשה מתרומה דבפיחת עשרה שהדעת טועה תרומתו תרומה. ומשני התם כיון דאיכא וכו'. ר"ל דהרי הבעה"ב יודע דאיכא בעלמא ג' מיני תורמי' ולא הודיע להשליח דעתו. ע"כ סמך עצמו על אומדנתו של השליח. משא"כ הכא שומא ובשיווי המקח ליכא אלא חד. והשליח טעה בפחות ויתר הו"ל עיוות גמור וק"ל:

בוררין להם חלק יפה עי' תוס'. ולמאן דס"ל הכא אפי' לא באו הגדולים. או הכא בלא גורל. י"ל שאני התם בב"ב דבאו השני' לחלוק וגם חלקו בגורל ואח"כ בא השלישי. משו"ה לא בעי כח ב"ד יפה. משא"כ בשמעתין. אך ר"ת לטעמיה דס"ל ה"נ מיירי בבאו לחלוק דוקא עי' תוס' בקידושין. וחלקו נמי בגורל ואפ"ה בעי כח ב"ד יפה ע"כ פי' פ"א ועי' מג"א סי' קל"ב. ודברי פסקי תוס' כאן צ"ע דהתוס' לא כ"כ אלא לשמואל ואנן קיי"ל בהא כרב דבטלה מחלוקת לגמרי והנקדן לא הרגיש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף