חתם סופר/כתובות/קו/א

חתם סופר כתובות קו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומה אלישע דכי הוה מיפטרי רבנן וכו'. ר"ל אחר שכבר בא רעב ואיננו עוד זמן גשמים וא"א להתפרנס אלא ע"י נס אין לבקש רחמים לעשות נס שלא בטבע ולהטריח כלפי מעלה. והנה מה דקרו לנפשיי' יתמי ויתמי דיתמי עיי' פ' כל הבשר יתמא עביד רבך הכי פירש"י יתמא בלי דעת והנה מרבה ישיבה מרבה חכמה ובהתמעט ישיבה נתמעט חכמה וקרי להו יתמי והענין בזה כי יש במוחו של אדם בימינו חכמה נקרא אבא ובשמאלו בינה נקרא אמא ובזיווגם יולד דעה שבלב והוא הבן. וכל שארי איברי' המושפעים מן הלב הם הבת והלב לכשיזדווג עם איבריו ויפעול יקרא גם הוא אבא ואמא תתאה וכל מעשה אדם ותחבולותיו המה תולדותיהם וזה יתומים היינו מאבא ואמא חכמה ובינה וגם אין אב היינו הלב ונשארו מעשינו שבאיברים בלי חכמה ובינה ובלי לב. ולהכי הכא בתחילה קרי להו יתמי מחכמה ובינה ובהתמעט עוד יותר קרו יתמי דיתמי גם בלי לב. והנה הבנין של מעלה כביכול הוא ג"כ אב ואם חכמה ובינה עליונה במקומם יכולים להשפיע בני חיי ומזוני התלוי' במזל העליון וע"כ בימי אלישע שהיה לו כל כך תלמידים והי' חכמה ובינה של מטה בשלימות הי' ראוי להם להתפלל על מזונות ביתר שאת ולא התפלל שלא להטריח כלפי מעלה מזה למד ר' יוסף שלא להטריח כלפי מעלה:

ואולי י"ל ולהתבונן אם אלישע לא רצה להטריח כלפי מעלה איך עשה שישביע התלמידים מעשרים לחם וי"ל שאין זה שלא כדרך הטבע כי כך ענין הביכורים וכל מאכלי בהמ"ק כל כהן שמגיעו כפול הי' שבע כר"פ טרף בקלפי ומזה גופה למד רב ענן שיהי' כביכורים ממש ולא משיחתו של האיש הבא מבעל שלישה למד כן אלא מדאכלו והותירו. אלא לפי"ז יהי' זה קצת פחיתות בכבוד אלי' הנביא שהרי כתיב ויהי' נא פי שנים ברוחך אלי והשיב לו אלי' אם אתה רואה אותי לוקח ממך והנה אלישע ראה אותו וזכה לפי שנים ופירש"י שהכתוב מונה והולך ניסים שנעשו ע"י אלישע והיו פי שנים ממה שנעשו ע"י אלי' ואחד מהם מה שהתלמידים אכלו והותירו ולרב ענן הי' זה פחיתות בהנס ופחיתות בכבוד ראי' פני אלי' ע"כ לא יכול לראות עוד פני אלי' וכי אתא אלי' לגבי' בעית קא מבעית לי':

והנה מה דדחקו רש"י ותוס' בקו' וכי אלישע אוכל ביכורים הי' י"ל ודאי אין רחוק דבזמן מלכי ישראל הושיבו פרדיסאות על הדרכים שלא להביא ביכורים לירושלים והיו כשרי ישראל עושים זכר לביכורים להביא לנביאים ולשומרי תורה זכר לביכורי מקדש אלא לפי"ז אסורים באכילה מדרבנן דמחזי כקדשים בחוץ כתודוס איש רומי. והיינו וכי אלישע אוכל ביכורים דודאי קיים מנפשי' כל מילי דרבנן. אע"כ מוכח דהנית היא בלשון אומות עולם דכל המהנה לת"ח נקרא מאכיל ביכורים אפי' כשעבודת בהמ"ק במקומה. ואז כשאומר פירות אלו לביכורים לא מחזי כקדשים בחוץ עיי' מג"א ס"ס תס"ט ועי' בנדרים חילוק בין אנשי גליל לאנשי יהודה בסתם חרמים וה"נ דכוותי':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף