חתם סופר/כתובות/נג/א

חתם סופר כתובות נג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא תיהוי בעבורי אחסנתא. שמעתי מאבא מארי זצ"ל שזה פי' הפסוק פ' וירא. וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו ויאמר ה' אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ופירש"י בקול נבואתה ורה"ק שלה ע"ש ומה ענין רוח הקודש ונבואה לכאן. ועוד מ"ט הרע לאברהם וכי הי' רוצה להחזיק בבן מצחק ע"ז וג"ע ושופך דם. ועוד מה לו להאריך על אודות בנו והי' די באמרו וירע הדבר בעיני אברהם ותו לא. ולפי הנ"ל דודאי לא הרע לו לשלוח ישמעאל על שהי' מצחק. אך הרע לו על אודות בנו דייקא בנו של ישמעאל דדילמא נפיק מיני' בנין דמעלי והוה עבורי אחסנתא מברא בישא לברא טבא. ואמר לו הקב"ה אל ירע בעיניך כי כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקול רה"ק שסכתה ברה"ק דלא נפקי מיני' בנין דמעלי לעולם. דבכי האי גונא בודאי שרי לעבורי אחסנתא. ודפח"ח:

האי נמי תקנתא דרבנן היא. הקשה מהרש"א דאוריי' הוא. ותי' האי קרא נמי אסמכתא הוא. וצע"ג א"כ תיהדר לדוכתה קו' הש"ס ומי איכא מידי דרחמנא אמר ברא לירות וכו'. והנלע"ד איכא כאן תרי עבורי אחסנתא חדא מה שהאב כותב לבתו ומפסיד לבניו. ושנית מה שהחתן מוסיף כתובה לאשתו. ומפסיד לבניו מאשה אחרת ע"י כתובת בנין דכרי'. ואילו הי' מייתי לי' ממתני' לחוד דבנין דיכרי' תקנתא דרבנן היא עדיין לא הי' מתרץ מה שהאב נותן לבתו. ואילו הי' אומר דאורייתא הוא דכתי' בנותיכם תנו לאנשים לא הי' מתרץ כתובת בנין דיכרי' שהחתן מוסיף. משו"ה מייתי חדא דשווי' לתרווי' הא דא"ר יוחנן משום רשב"י מפני מה תקנו בנין דיכרי' וכו' שבזה נכללו שניהם וק"ל:

השתא נמי אהדר בי. מ"ש תוס' א"כ הכא כבר קידשו צל"ע א"כ מה אמר לי' ר"פ ה"נ תקנתא דרבנן היא. בשלמא אי עדיין לא קידשו א"כ אפשר שיתבטלו השידוכי' אם לא יעשה רצונו של ר"פ וא"כ ר' יהודה בר מרימר מצוה קעביד בכניסתו שעי"ז יקפון רוסיף לבתו להשיאה להגון לה. אך אם כבר קידשו ור"פ סמך עצמו בשעת קידושי' אהימנותי' דאבא סוראה שיכתוב לבתו כפי הראוי והרמוס. א"כ תו ליכא מצוה בכניסתו של ר"י בר מרימר וכי ס"ד שאם לא יתן לו אבא סוראה הון רב יגרש ארוסתו תלילה:

אשתו ארוסה כו' מתה אינה יורשה. פירש"י נדוניתה והיינו כרבנן דר"נ לעיל מ"ז ע"א מת הוא גובה כתובתה פירש"י מנה ומאתים ותוס' פי' אם כ' לה. והיינו כרבנן דראב"ע ר"פ אעפ"י והוא דלא כהלכתא וגם כי משמע לעיל דרבנן דר"נ א"א דם"ל כרבנן דראב"ע ולקו' זו עוררני תלמידי הב"ח המופלא ה' קאפיל םאנט שי' וי"ל דמיירי שכ' והתנה להדי' שסגבה תוס' מהאירוםי'. אלא מה בעי רש"י ומי הכריתו לזה. ונ"ל דיל"ד דבמה דתט שהוא אינו יורש כתובתה אינו מוכרת שאינו קוברה כמבואר בשמעתין דאפשר דקוברה עכ"פ בשביל ירושת מנה ומאתים וא"כ טפי הו"ל למימר מתה אינו קוברה וזה ק' תוס' לקמן פ"ט ע"ב ומהכרת זה העלו שם תוס' ורש"י דאתי לאשמועי' אעפ"י שכ' לה כתובה וקרובים לאחתוני אפ"ה אם מתה אינו יורשה. והנה לשיטת רש"י ותוס' בעלמא דלמסקנא קמ"ל ארוסה יש לה כתובה אפי' בלא כ' לה ודלא כרמב"ם. א"כ בכתובת מנה ומאחים אין כאן קירוב חיתון טפי מבלא כ' לה. וע"כ שכ' לה תוספת ופי' בהדיא שתגבה מאירוסין וקמ"ל אם מתה היא אינו יורשה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף