חתם סופר/כתובות/כה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png כה TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראיתי שחולק על הגורן. נ"ל דס"ל לר"ל דאם יש גורן צריך לחלק על הגורן עכ"פ פעם אחת בשנה כדי לאחזוקי נפשי' בכהונה דלא סגי לאחזוקי נפשי' בקריאת התורה לחוד. ואפי' אם הוא מהצנועים המושכים ידיהם ואינו רוצה ליקח מ"מ ע"כ פעם אחת בשנה יקח על גורן לאחזוקי נפשי' בכהונה. ור"א ור"י סוברים כיון דבמקום דליכא גורן ע"כ א"א לאחזוקי נפשי' בכהונה אלא ע"י קריאת התורה וה"ה לנשיאת כפים. וכדאיתא להדיא בש"ס חולין קל"ג ע"א ובמ"ש יש"ש שם. וה"ה לקריאת התורה ועיי"ש במ"ש מג"א סס"י תנ"ז. א"כ אפי' היכא דאיכא גורן נמי אינו מההכרח ליקח תרומה ודי לו בקריאת התורה. וצ"ל דמתנות בעי"כ שכיחי לא סגי לאחזוקי נפשי' משום דקיי"ל כהן אפי' כהנת וכר' כהנא שאכל בשביל אשתו ואין משם ראי' שהוא כהן ואביי דשקיל משום דס"ל כהן ולא כהנת וכמ"ד הכי בחולין קל"ב ע"א. וכן ברייתא לעיל דתני בה חילוק מתנות בכרכים ס"ל נמי כהן ולא כהנת. ופדיון בכור להתוס' דקידושין ח' ע"א ד"ה רב כהנא כו' אמרינן נמי אפי' כהנת ואין ממנה ראי'. ולרא"ש סוף בכורות דפליג צ"ל דלא שכיחי והוי נמי בצינעא ואין משם ראי' וכן צ"ל בחלה. ואולי בימיהם לא הי' בערב פסח חלות מרובין כ"כ שהיו אופים בי"ט עמג"א הנ"ל:

נאמן להאכילו בתרומה כו'. יש ליישב כל קו' תוס' ד"ה נאמן כו' עיי' פ"י מ"ש לעיל והוא דנהי דאעפ"י דעד א' לא נאמן ליוחסין ואף לא לתרומה דאורייתא מ"מ מעלין לי' לתרומה דרבנן. ומדמחציף נפשי' בפרהסיא לחלוק על הגורן ולאכול נמי איסורא דרבנן. אזי חזקה דלא הוי עבד כולי האי אי לאו דכהן הוא. ובצירוף ע"א עם החזקה מעלינן לי' לתרומה דאורייתא. ושוב אם אוכל תרומה חיוב מיתה נמי אלימא חזקה בצירוף ע"א ומעלינן לי' ליוחסין נמי. ובזה נראה לי נמי בדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל אין מעלין מנשיאת כפים ליוחסין. וגם לא לתרומה דאורייתא בע"א וא"כ ברייתא דלעיל במאי מוקמי לה. אע"כ כמ"ש דמ"מ מדרבנן לדאורייתא מעלינן:

והנה בפ"כ מא"ב ה' י"ג כ' דבזה"ז מי שבא ואומר כהן אני לא מהימן ואפי' לעלות לתורה ותמה עליו רמ"ך מה איכפת לן בזה"ז ועיין בטוש"ע א"ע רס"י ג'. ויש לתמוה מאי קאמרי ולא שתו לבם לפדות בכורים על ידו ונמצא שלא יהיו הבכורים פדויין. ונ"ל דאזלי כולם בשיטת הרמב"ם שם ריש הפרק שכ' שכל הכהנים בזה"ז הם ס' כהנים ואין מאכילן אלא בקדשי הגבול והוא שתהי' התרומה של דבריהם כו' וא"כ בלא"ה אין אנו יוצאים י"ח בברור בפדיון הבכורים שלנו. וכן מצאתי להדיא בשאילת יעב"ץ ח"א סי' קנ"ה ע"ש. אבל באמת תמה אני מאין לנו זה הספק. ועמ"ש ש"ך יו"ד סוף סי' שכ"ב ומג"א תנ"ז שחיישינן שמא נתחללו א' מאמותיו דקשה מה"ת לחוש לזה והא קיי"ל כרבנן שכל המשפחות בחזקת כשירים הם. ומשמע אפי' בחשש חלולין שאין מכירים מ"מ הכל בחזקתן ועמ"ש שעה"מ פ"ב מא"ב. והא דאיצטרך עזרא כתב המתייחס היינו משום שיצא עליהם עירעור שנשאו להם נשים נכריות בגולה וכמו שפירש"י לעיל כ"ד ע"ב ד"ה בקשו כתבם כו' שמלשונו יש ללמוד דאי לאו דנתחללו בעמי הארץ לא היו צריכין כתב יחוס כלל. וא"כ השתא הכא למאי ניחוש. וצ"ל דכל החשש הוא משום שנתערבו בו עתה אותם הכהנים מבני ברזילי בין כהנים המיוחסים ואין אנו יודעים להפריש מ"מ קשה דאפי' נימא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי מ"מ מידי הרבה ספיקות לא נפקא שמא ממיוחסת הוא. ואת"ל מן בני ברזילי שמא הם עצמם לא נתחללו. ואם יש בהן חילולין מאן לימא לנו שכולם חלולים. ותו כיון דפריש ובא לפנינו לפדות בנינו נימא מרוב כשירים פריש. ובאמת כתב מהר"י יעב"ץ בח"א סי' צ"ט בשם ס' כפתור ופרח שרבינו חיים הכהן רצה לבנות מזבח ולהקריב קרבנות בירושלים. אעפ"י שמסתמא לא הי' לו יחוס עד המזבח. אע"כ ס"ל כנ"ל. ע"כ צ"ל דרמב"ם נמי לא אמרה אלא לחומרא דיוחסין וס"ל מעלינן מתרומה דאורייתא דעון מיתה ליוחסין ומשום כן החמיר דכהן בזה"ז לא יאכל בתרומה דאורייתא אבל מנשיאת כפים לא הזהיר דאין מעלין ממנה ליוחסין. ומדינא כהנים גמורים הם וה"ה לפדות הבכורים ראוים הם והכל כהלכה בלי פקפוק. והא"ש דדווקא משפחה של כהנים המפורסמת בעירה ומסתמא כך השתלשלה מאז עד זמן עזרא שנתיחסו דכל משפחות בחזקתן משא"כ אדם א' שבא לפנינו דחיישינן לי' כמ"ש לעיל. ואפי' בעכו"ם ממזר מספקינן לי' ומכ"ש באינו כהן. ואם נניח אותו לישא כפיו ולעלות לתורה ראשון יתנו לו לפדות בכורים שהיו ראוים לפדות ע"י כהנים ממשפחה המפורסמת ע"כ ראוי לחוש להרמב"ם וכן אירע כבר מעשה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף