חתם סופר/חולין/קכג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png קכג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולחמת וכו' המרגיל וכו' עפהמ"ש לרמב"ם ואינו מובן מה בין לחמת למרגיל ע"ש:

ליטמא ולטמא. ולא קתני ומצטרף משמע כפירש"י דלענין יד מיירי ולא מטעם שומר. וכן משמע כולו שמעתי' דלענין יד איירינן רק לקמן משני אביי וחדית לן בשומר העשוי לנתק מאליו קא מיפלגו והיינו לר"ל דלית הלכתא כוותי' אבל לר' יוחנן לא דחקינן אלא מיירי ביד:

שוב אינו חבור וטהורה מיתור לשון וטהורה משמע טהורה לגמרי אפי' מטומאה קלה כפירש"י וכן מוכח בזבחים צ"ד ע"ב דאלת"ה איך מכניסין הבגד למקדש וס"ל לרש"י דבהא פליגי עולא ורבינא לעיל פ' בהמה המקשה ע"ב דרבינא דאמר בגד לאו לחתיכה קיימא לית לי' דעולא התם אלא ס"ל לא נשארה שום טומאה וראייתו מכלי חרס כדמייתי רש"י וס"ל כלי חרס שנשבר מקבל טומאה בלא יחוד אך עולא ס"ל דבעי יחוד ושקיל וטרי בזה תוס' פא"ט נ"ה ע"א ופירש"י בשמעתין כרבינא:

לא שנו אלא טלית טבולת יום וכו' כן פסק רמב"ם פ"ג מכלים הל' י"א ואפ"ה פסק פ"א מאבות הטומאה הל' יוד דמשנתינו בנבלה והש"ס מוקי לי' בטרפה ועוד שכ' טלית אפי' נשאר מעפורת ובמעה"ק פ"ח הל' י"ט שמעפורת הוא רק מדבריהם ולהך לישנא לא צריך לומר שהוא מדבריהם עיין כל זה בלח"מ דמעה"ק ובמ"ל הל' כלים הנ"ל ולפע"ד המעיין בלשון הרמב"ם יראה דס"ל למסקנא דאפי' נשאר מעפורת נמי טהור י"ל עכ"פ מדרבנן צריך לקרוע כלו אלא משכבר קרע רובו שהוא טהור מן התורה שוב טהור ע"י מחשבתו שחישב לקרוע רובו ולא חיישינן שמא ימלך ולא יחוס ולא יקרע רובו זה לא חיישינן כיון שלא חס עליו וטבלו. בודאי קודם שיקרע רובו לא מהני מחשבתו לקרוע רובו כיון שעדיין טמא מן התורה אך משיקרע רובו שוב אינו אלא מדרבנן לזה מהני מחשבתו לקרוע כלו ואהא קאמר ר"נ דוקא בטבולת. והש"ס בהס"ד לא ידע הך דמעפורת וקא מפרש דברי ר"נ ארובו קאי וחיישינן שלא יקרע רובו ויטעה בין חציו לרובו ק' ק' ש"ס וצריך לדחוקי מתניתין בטרפה ולא בנבלה אבל למסקנא לא חיישינן להא אלא חיישינן שלא יקרענו כלו אח"כ וימלך ממה שחשב לקרוע כלו וא"ש פסקי רמב"ם עיין כי הקצרתי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף