חתם סופר/חולין/פ/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קדשים שחיטה שאינה ראוי' היא כ' תוס' כיון דלא אתי' קדשים אלא מוי"ו מוסיף הרי דינו כחולין דשחיטה שאינו ראוי לא שמה שחיטה. ולפ"ז י"ל לרש"י דס"ל לר' אושעי' אין או"ב נוהג בקדשים כלל וכלל משום שהוא שחיטה שאינה ראוי' ודחק בראש יוסף דלפ"ז לית לי' לר"ש וי"ו מוסף ולא דריש וי"ו ולא צריכין לזה דהרי כ' תוס' רפ"ד דשור צריכין לשום דרשא והשתא אי לא הוה כתיב וי"ו לא הוה ידעינן שום דרשא אלא ה"א שור אתא להפסיק ענין דלא לינהוג בקדשים דאי לא הוה כתיב שור ה"א נוהג בין בחולין ובין במוקדשים והא כדאיתא והא כדאיתא בחולין שחיטה שאינה ראוי' לא שמה שחיטה מטבוח טבח והכן ובקדשים שמה שחיטה משחוטי חוץ הכי הוה ס"ד קמ"ל שור הפסיק ענין דלא לינהוג בקדשים כלל הכי הוה סד"א ולא הוה ידעינן אותה שום דרשא. אבל השתא דכתיב ושור וי"ו מוסיף לומר אפי' ינהוג בקדשים מ"מ אינו אלא כעין חולין בשחיטה ראוי' וזה לא משכחת בקדשים שהרי כל קדשים אינו ראוי ממילא נדע השום דרשא נמי:
שחיטה שאינה ראוי' שיטת רש"י דאע"ג דאינו משום לא תשחטו מ"מ פסול הוא וכמו שהסביר בחי' ר"ן ע"ש והתוס' מיאנו בזה אלא דקרא קאי עלה ומשו"ה פסול ממילא לוקין גם עליו אלא שכ' ועוד דבהדיא תנן בפ' בתרא דזבחים וכו' ודבריהם תמוהים כמ"ש מהרש"א ומהרמ"ל דהתם מיירי מלא תעשון ולא מלאו דאו"ב ובס' תפארת שמואל רוצה ליישב כוונת תוס' דמדחייב משום לא תעשון ש"מ איכא לאו דאו"ב וז"א קושי' לרש"י דס"ל אע"ג דפסול משום או"ב והוה מחוסר זמן מ"מ ליכא לאו דבל תשחטו כמ"ש לעיל וכמו שהסביר בחי' ר"ן אלא שהתוס' מיאנו בזה והיינו ק' תוס' קמייתא ומאי ועוד בהדיא תנן מאי בהדיא תנן התם טפי מהכא וע"כ אין לנו אלא כמ"ש מהרש"א ומהרמ"ל דכוונתם מדנקיט התם תרווייהו או"ב ומחוסר זמן ש"מ מתרי טעמי נקיט להו. ואסביר הדבר בעזה"י והתם תני תלת בבי הום מום עובר ותורים שלא הגיעו זמן אימא מודו רבנן לר"ש קמ"ל. והנה ליכא צריכותא למה תנן או"ב ומחוסר זמן מיהו לגי' שלפנינו שם דה"א פסול שאינו בגופו קיל ומודו רבנן לר"ש א"כ ה"נ ה"א מחוסר זמן הוה פסול בגופו טפי שעדיין אין לו ז' ימים והוא ספק נפל משא"כ או"ב ה"א מודו רבנן. אבל תוס' גרסי איפכא דה"א פסול בגופו קיל שאפשר שיתקן מיד שיעבור המום או שיצהיבו התורים גמר צהיבתן אבל מחוסר זמן ואו"ב ה"א מודה רש"י לרבנן כיון דתלי בזמן קמ"ל וא"כ לגי' זו קשה כיון דתני מחוסר זמן או"ב למה לו ע"כ לומר דעובר על לאו דבל תשחטו ועי"ז עובר על לאו דלא תעשין כההוס' וזהו כוונת קושייתם. ומ"מ יש לפקפק ולומר אי הוה תני מחוסר זמן ה"א דלא נעבדה בה עבירה אבל או"ב מאוס טפי דבלא איסורא דקדשים נעבדה בו עבירה דאו"ב שאסור גם בחולין ומאיס טפי וה"א מודה ר"ש קמ"ל והעלו תוס' דלא משכחת אלא בחולין ואח"כ קדשים פי' דהכי עדיף טפי שיהיו או"ב נוהג בקדשים אבל קדשים ואח"כ חולין לא שייך שפיר או"ב נוהג בקדשים דהרי חולין הוא דבתרא ועליו מתחייב ולא אקדשים. ומיהו לקמן פ"ה ע"א ד"ה דנין בסוף הדבור כ' בהיפוך דהתם מיירי אי לא הוה ילפינן משחוטי חוץ אין לו לחדש גז"ה שיהי' חייב על קדשים שאינה ראוי' אבל בתר דיליף משחוטי חוץ ובקדשים הוה שחיטה שאינה ראוי' שמה שחיטה ניחא לתוס' למימר דבתרא קדשים:
ולילקו נמי משום לאו דמחוסר זמן הקשו תוס' הא הוה לאו שבכללות המעיין בת"כ פ' אמור יראה התם לא שכל הפסולים בלא ירצה אלא מיירי דבבעל מום עובר בה' שמות כמ"ש רש"י ומייתי ש"ס בתמורה וי"ו ע"ב ושוב מייתי מדכתיב ושור או שה שרוע וקלוט וגו' לומר שגם באינך פסולים עובר על כל ה' שמות הנ"ל ומשמע מקרבן אהרן דמפיק לי' מדכתיב ושור או שה והו"ל למימר ושרוע וקלוט לא ירצה אע"כ תרי מילי קאמר ומהופך הו"א ושרוע או קלוט. גם שור או שה והיינו מחוסר זמן דכתיב בהו שור ושה בכולם עובר בה' שמות הללו וצ"ל דמחוסר זמן כתיב בהדיא בקרא ושור ושה ושארי פסולים כגון רובע ונרבע אתי' בק"ו מאלו הקלים כנ"ל ומ"מ מחוסר זמן מפורש בהדיא בקרא ולמסקנא נתקו הכתוב מלאו וקמם בעשה עובר בה' שמות בעשה המקדיש עובר בעשה וכן השוחט והמקריב וכו' ולס"ד דש"ס דלאו נמי איכא הוה ס"ד דלילקי נמי לקי כיון דמפורש בקרא לא הוה לאו שבכללות כמ"ש תוס' לקמן ק"ב ע"ב ד"ה אכל וכו':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |