חתם סופר/גיטין/יח/ב

חתם סופר גיטין יח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אפילו מכאן ועד עשרה ימים. הרמב"ם בפי' המשנה כתב דר"ש ס"ל אין בין יום ללילה זמן שתזנה וקשה משמעתין דאפילו עד עשרה ימים מכשיר. ועשה"מ ודבריו דחוקים. והנה נ"ל דודאי בהא לא פליגי דבין יום ולילה ליכא למיחש לתזנה אלא רבנן ס"ל לא פלוג בתקנותיהן ור"ש ס"ל לחלק ביניהם. א"כ י"ל אה"נ בזמן ב"ד דהוה למיחש שיחפה להציל ממיתת ב"ד לא פליג ר"ש אלא בנכתב ביום וכו' דבזמן קצר כזה ליכא משום זנות משא"כ עד עשרה ימים. אבל בזה"ז דליכא אלא משום בניו ממזרים וזה לא שייך אלא בזינתה תחתיו ומגרשה. אבל בנכתב ביום שהחשש שתזנה עכשיו בין כתיבה לנתינה ומפורסם אלא נתיחד עמה דהרי משו"ה לא חיישינן לגט ישן ולהבחנה מונין משעת כתיבה וא"כ אפי' זינתה ותתעבר ויהי' הבן ממזר מ"מ לא יהי' רינון וערער על בניו שהרי לא תחתיו זינתה וגם לא יתערבו ממזרים בישראל שהרי הכל יודעים שאין הבעילות הללו אחר הבעל וממילא לא הי' לן לפסול אלא לא פלוג רבנן. אך ר"ש דלית ליה למגזר משום לא פלוג כשר אפילו אחר עשרה ימים:

כולם משום תנאי. הר"ן לעיל יו"ד ע"ב כתב דמיד שחתמו ב' אם ניתן לידה מותרת להנשא ומקימי' תנאה ואזלא אלא לכתחלה חיישינן כבכל תנאי דקום ועשה ע"ש ונ"ל מיירי הכא שניתן לידה אחר חתימת תרי ולכשיתקיים התנאי אח"כ הרי היא מגורשת למפרע משעת הכתיבה ואין לבעל פירות וליכא נמי חיפוי ואי לא מיירי כך אין מובן לסוגי' ור"ל ס"ל כולם משום עדים פי' דקפידא דבעל הי' שיהי' כולם עדים אפי' נותן בידה ואח"כ נתקיים הקפידא שחתמו העדים לא נתגרשה למפרע אלא מנתינה לידה אחר חתימת האחרון ואיכא משום חיפוי ומשום פירי כנלע"ד:

כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק כן פסק הרא"ש. ובתשו' כלל מ"ח סי' וי"ו ומביא בטור סי' קכ"ז בגט מוקדם ולא נודע פסולו עד שנתקדשה לאחר וכ' הרא"ש שיוציאה בלא גט וסתר הרא"ש א"ע. וכ' הרב"י כיון שהגט מוקדם ממש העדים פסולים. והב"ח כתב כיון שלא נודע פסולו להבעל השני ה"ל קידושי טעות. וכבר טען עליו בטורי זהב ע"ש. ובתשו' מהר"מ מינץ סי' ט' דמיית ב"ש תי' דלא נודע פסולו לעדי מסירה וא"כ לא אפקוה לקלא. והקשה ב"ש הא כדי ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק ואין לבעל פירות משנתן עיניו לגרשה ולא צריך לקלא דעדי מסירה. אלא לא נודע פסולו לבעל הראשון נמצא לא נתן עיניו לגרשה אלא מזמן השני ויש לו פירות עד העת ההיא. ובני אהובה טען כיון דמדינא אכל הבעל פירות עד שעת הנתינה ועכשיו אירע דחק בגט איך נסמוך על ר"ש לטרוף לקוחות שלא כדין אע"כ בהא סמכינן אעדי מסירה שיפקיעו הקול ויאמרו לקוחות אייתי ראי' וריב"ל סמך בשעת הדחק אר"ש שלא לחוש לב"א אבל לפירות צריכי' פרסום ע"מ ובעובדא דרא"ש דלא נודע לע"מ הקדמת הזמן משו"ה בטלו הרא"ש וכדברי מהרמינ"ץ. אלו דברי חכמי ישראל ואחר אחרון אני בא ואומר הכל כפשוטו לסמוך בשעת הדחק בין לענין פירי ובין לענין חיפוי. וגם דברי רא"ש כפשוטן. דהנה כ' תוס' אי ע"מ מפקי לקלא מ"ט פסול נכתב ביום ונחתם בלילה ותי' שמא יתן לה בצינעא לחפות או משום פירות. והנה גט שנכתב ביום ונחתם בלילה וניתן בפרהסי' בפני ע"מ והוציאו קול ולא נכשלו הלקוחות מ"מ פסול ואמנם בזה י"ל כדי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק דהרי לא הפסידו לקוחות והיינו הך עובדא דריב"ל. אמנם עובדא דרא"ש שלא נודע פסולו אפי' להמקדש השני הזה שקידש האשה ואלו ידע לא קידשה ומכ"ש שלקוחות לא ידעו והרי ע"מ לא פרסמו ולא הוציאו קול ואיכא פסידא דלקוחות ובזה לא שייך לסמוך על ר"ש בשעת הדחק ומשו"ה פסלו הרא"ש בתשובה וא"ש. ומ"מ טעם ביטול הקדושין לגמרי משום חשש פירות צ"ע וא"א אלא כמ"ש הרב"י דהוה עדי שקר והוא נכון:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף