חתם סופר/בבא מציעא/סט/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר"ח מוגר זוזא. כ' תו' שהוא קבל אחריות ולכאורה משמע דרש"י לא ס"ל הכי מדכ' בד"ה הדר' בעינא כו' ואין אחריותו עליו אם נשבר או נאנס מחמת מלאכה עכ"ל משמע הא זוזי אחריותא על המקבל ודלא כהתו' אבל כד מעיינת שפיר הא ליתא דא"כ מ"ט כ' רש"י אונס דמחמת מלאכה ולא כ' סתם אונס דהא שוכר פטור מן אונסי' ולא מחייב אלא בגניבה ואבידה ע"כ נראה דודאי ס"ל נמי כהתו' דר"ח קבל על עצמו אונסא אלא דה"ק במרא אי לא הוה שקיל אגרא והי' משאלה בחנם באופן שכל הנאה של השואל מ"מ אוקמא רחמנא ברשות בעלים הראשונים שהרי עכ"פ במתה מחמת מלאכה פטור השואל נמצא דהוה ברשות מרא קמא מש"ה מותר נמי לקבל אגרא ואז באמת יהי' פטור מכל אונסי' כשוכר משא"כ במעות דנהי השתא קבל ר"ח אונסי' היינו משום שהתיר לעצמו לקבל אגרא וה"ל כשוכר שהאונסי' על הנותן המשאיל אבל מי התיר לו זה דהרי חזינא אי לא מקבל אגרא ומלוה מעות לחבירו כל האונסי' על הלוה הרי דרחמנא אוקמי' ברשותי' דלוה ממש א"כ אסור לו ליטול שכר דחפץ הקב"ה להלות חברו בחנם וחי אחיך עמך:
מוגיר זוזא בפשיטא. פרש"י שהוא שמינית של זוז צורי רצה בזה דקשה מה הי' לו לר"ח בזה ומ"ט לא יהיב זוזי בעיסקא דהרי קבל עליו אונסא א"כ ה"ל למיהב בעיסקא וי"ל דבזה הי' מרויח טפי דקי"ל בח"מ סי' רל"א סעי' כ' דאין משתכרי' בפירות ותבואה יותר משתות ורוב עסקיהם הי' בהם נמצא תלתא באגרא מגיע לר' חמא מכל זוז א' מי"ח בזוז והשתא לקח שמינית זוז והרויח בזה:
שכר אמירה קשקיל. ולא הוה סגי לי' בהאי סברא דאינו בא מיד הלוה ליד המלוה דנ"מ כמו בנו דר"פ דאע"ג דאינו סומך על שולחן אביו מ"מ ה"ל כבא ליד המלוה דר"פ נהנה במה שנותן לבנו אי לאו משום ד ולא יהיב לי' במתנה מידי ומ"מ אי הוה קטן וסומך על שולחן אביו אסור אפי' כי שקיל שכר אמירה:
תן לי מאתים זוז ואפרנס'. משמע מפרש"י שלבסוף צריך לשלם לו מאתים זוז משלם וק' אמאי ממ"נ כיון שהשביח את השדה ומש"ה אגרא טפי ב' כורים לשנה והרי מחזיר לו שדה משובחת ואמאי ישלם לו גם ב' מאות זוז ועי' ש"מ נזהר מזה אבל מרש"י לא משמע כן והנלע"ד דה"פ דבעל השדה נותן לו מאתים זוז לפרנס השדה כדי שעי"ז יהי' מחיר שכירות ב' כורים לשנה יותר ואה"נ אי החוכר משביח השדה במאתים זוז אינו צריך להחזיר לו מאתים זוז שלו אבל החוכר מוציא מאתים זוז לצורך עצמו ואינו משביח השדה ומש"ה צריך להחזיר לו מאתים זוז בסוף ומ"מ צריך לשלם לו ב' כורים טפי משום שהרי הוא ציוהו להשביח באופן שיהי' שוה ב' כורים לשנה טפי ואיהו אפסיד נפשי':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |