חתם סופר/בבא בתרא/מט/ב

חתם סופר בבא בתרא מט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הא ראי' יש תימא נ"ר עשיתי לבעלי מ"ש רשב"ם דלא שייך הכא תלוה וזבין כיון דליכא אונס היינו לשיטתו דבעי' אונס ממש וכמ"ש סמ"ע בשמו רסי' ר"ה אבל לשיטת רמב"ם שכ' סמ"ע וכן הוא ספ"א מגזילה אפי' בריצוי דברי' מיקרי תלוה וזבין צ"ל הכא מיירי בלא זוזי ותלוה ויהיב לכ"ע לא הוה יהיבי' וכבר עמד רמב"ן על זה בשמעתין ע"ש ובשיטה מקובצת: באותן ג' שדות עפירשב"ם ופי' תוס' בשם רבינו חננאל ולתרווי' הוה נכסי צאן ברזל בכלל ג' שדות ושייך בי' נ"ר. אמנם בס' יד רמ"ה לרבינו מאיר הלוי מבואר דעתו דמפרש כ' לה בכתובה ויחד לה כפירשב"ם וגרס שהכניס לה שום משלו כר"ח. ונכסי צ"ב לא הוזכרו בשלש שדות. ושוב כ' דנכסי צ"ב המה כנכסי מלוג דלא שייך נ"ר משום שבח בית אבי'. והא דאמר למעוטי נכסי מלוג ה"ה וכ"ש צ"ב אלא יען במתני' ע"כ איירי בעל שהחזיק בשדה נכסי מלוג ע"כ קאמר למעוטי נכסי מלוג וה"ה צ"ב לא שייך בהן נ"ר עשיתי לבעלי והוא כמ"ש הרב"י סי' קנ"א ואעפ"י שלא ראה ס' רמ"ה כיוון מעצמו ורוח אלקי' דבר בו. וכ' עוד רמ"ה הנ"ל דאע"ג דקיי"ל כר"א מ"מ לא קיי"ל כלישנא בתרא דאמימר דמדמה מכירה ליום או יומים אלא אע"ג דשניהם אינם בדין יום או יומים מ"מ יכולי' למכור ובשיטה מקובצת אפי' נימא אינו יכול לאחריני עכ"פ לבעלה שהוא בעל הפירות יכולה למכור כל זה מבואר בהרמ"ה הנ"ל:

אך הב"ח שלא ראה דברי ספר יד רמ"ה הנ"ל השיג על הרב"י אי ס"ד דלרמ"ה גם בנצ"ב אינה יכולה לומר נ"ר עשיתי לבעלי. ה"ל למימר למעוטי נכסי צ"ב ונ"מ. אע"כ בטור הגירסא מהופכת בשם רמ"ה דנ"מ כצ"ב דיכולה לומר נ"ר עשיתי לבעלי ואמימר כר"א ומתני' דלא כר"א וקיי"ל כר"א ויכולה לומר גם בנכסי מלוג נ"ר עשית לבעלי. אלו דבריו ז"ל. ואם כי טעה בכוונת הרמ"ה מ"מ לפי כוונתו והבנתו דבריו צע"ג מה ענין דר"א לנ"ר עשית לבעלי כיון דקיי"ל כר"א ולא תוכל למכור אפי' להבעל א"כ מה שייך נ"ר עשיתי לבעלי והוא תימה. והקשה לי ק' זו הגאון מו"ה הירץ שייאר זצ"ל שהי' אב"ד בק"ק מענץ יע"א. והשבתי לו להמליץ בעד הב"ח דהוה ס"ל אליבא דהרמ"ה דלא כפירשב"ם דלר"א לא תוכל למכור להבעל לא ס"ל הכי אלא מדינא יכולת למכור להבעל אלא שבטל המקח משום נ"ר וזה תלי' בר"א ומחלוקותו. דלמאן דס"ל שניהם יכולי' למכור לעלמא. א"כ אם לא תרצה למכור להבעל לא יאמר עיניך נתת במיתה וגירושי' אלא משום שהיא רוצת ליהנו' בעצמה מנכסי' גם בחייו ע"י שאם ימצא להם קונה הגון שיתן סך מרובה או אוהב שרוצים ליתן לו יתרצו שניהם וימכרו ויתנו ושפיר תוכל למכור לבעלה ולא תוכל לומר נ"ר עשיתי לבעלי. אך לר"א ששניהם אינם יכולי' למכור לעלמא א"כ מ"ט לא תתרצה למוכרה לבעלה הלא בחייו א"א בשום עולם שתהנה מן הקרקע אע"כ משום עיניך נתת במיתה וגירושי' ומשום כן הוצרכה משום נ"ר למוכרו לו ומקח בטל. כן הי' נ"ל לדעת הב"ח. אלא שיש לפקפק כיון דהשתא קיימי' דיכולה למכור הגוף לבעלה א"כ ה"ה וכ"ש שיכול הבעל להסתלק מהפירות ומיירי מתני' שכ' לה דו"ד אין לו בפירות והפירות ופירי פירות הכל שלה וא"כ אם אח"כ תמכור להבעל לא תוכל לומר נ"ר עשית שהרי תוכל ליהינות בעצמה מפירותי' שסילק הבעל עצמו מהם והארכתי שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף