חתם סופר/בבא בתרא/לז/א

חתם סופר בבא בתרא לז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וה"מ היכי דלא אפיקו וכו' לשון רמב"ם וכן בש"ע סי' קמ"א סי"ז לא הוחזק אלא במה שאכל וכ' סמ"ע סקכ"ה דהיינו במה שאכל הפירו' הוחזק ואין צריך לשלם ועמ"ש על זה הש"ך ותומי' ולפע"ד לשיטת רמב"ם דבאזי באזוזי פי' דשארי פירות הי' לביזה ושלל והפקר א"כ גם אינו צריך לשלם כי זכה גם הוא מן ההפקר וכשם שהבעלי' לא הושיבו שומרי' להציל פירותיהם מיד שוסיהם יהי' גם הוא כא' מהם. ומשו"ה לא כ' טור כלשון רמב"ם הנ"ל דהוא מפרש באזי באזוזי כרשב"ם ותוס' משו"ה לא שייך דין זה דודאי צריך לשלם פירות שאכל כק' ש"ך. ואין להק' מנ"ל לרמב"ם שיהי' אילנו' מפוזרי' בתוך ג' בית סאה כיון שמפרש באזי באזוזי לשון ביזה ולא לשון פיזור וק' זו רמיזה בלשון הראב"ד ספי"ב מטוען. לזה י"ל דעכ"פ מוכח דבעי' מפוזרי' דלא תיקשי מ"ש תוס' ד"ה הי' וי"ו שלשי' אילנו' וכו' עיי' מהרש"א וק"ל:

זה החזיק באילנו' וזה החזיק בקרקע וכו' לפי דרך של תוס' י"ל שיש כאן מערער הטוען לא החזקתם כדמחזקי אינשי ועל זה אמרי' דשפיר מהני חזקתי' זה לאילנו' וזה לקרקע דהוה שפיר כדמחזקי אינשי ש"מ ממילא דדרך למכור כך לזה אילנו' ולזה קרקע. וכמ"ש תוס' ומינה שמעי' בסמוך דמכר לזה אילנו' וכו' ע"ש והיינו כנ"ל:

מיהו הרמב"ם פי"ב מטוען מיירי שאין כאן מערער אחר אלא שניהם עוררים זע"ז זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי ע"ש והנה בהלכו' מכירה פסק בין במכר לזה אילנו' וכו' ובין שייר לעצמו לעולם חולקי' הקרקע שוה בשוה ממש. ובהלכו' טוען במחזיק פסק דכל הקרקע לבעל הקרקע ורק כמלא אורה וסלו לבעל האילנו' נ"ל דס"ל נהי הם טועני' כל א' כולה שלי. מ"מ אנן קיי"ל ששניהם אכלו שני' חזקה. וכל א' מחזיק בשלו. אך לא נדע איך הי' המעשה אי קנו שניהם ממוכר א' זה אילנו' וזה קרקע ויוחלק הקרקע שוה בשוה כמו שפסק בהלכו' מכירה. או שמא הי' הכל לבעל האילנו' ומכר הקרקע לזה ושייר אילנו' לפניו ואז ג"כ הדין כנ"ל או אפשר הי' הכל לבעל הקרקע ומכר אילנות לזה ואז אין לבעל האילן אלא ביניהם וחוצה להן. וכל הקרקע לבעל הקרקע והנה ביניהם וחוצה להן הם מקומו' מסוימי' שאין בהם ספק. שהם לבעל האילן בלי ספק כלל ואינם נכנסי' בגדר הספק. אך שאר הקרקע כל פסיעה ופסיעה שבה הוא ספק אם הוא כלו לבעל הקרקע או רק חציו אבל לבעל האילן א"א שיהי' כלו אלא או חציו או כלל כלל לא יתר מבין האילנו' נמצא לענין שאר הקרקע ה"ל כיבם וספק שאין ספק של בעל האילן מוציא מידי ודאי של בעל הקרקע ועתו"ס ריש מס' ב"מ ד"ה וזה כו' ותו' יבמו' ל"ח ע"א ולפי דבריהם יש לפקפק קצת על הנ"ל ועיי' שיטת רש"י ורשב"ם לקמן קנ"ח ע"א תוס' ד"ה נפל וכו' ועיי' שיטה מקובצת ריש מס' ב"מ ודברי רמב"ם נכוני' לפ"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף