חתם סופר/בבא בתרא/כב/ב

חתם סופר בבא בתרא כב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא אמר רבא וכו' ברחוק ד"א ונפל וכו' עיי' תוס' וברא"ש תי' ק' תוס' וצריך קצת ביאור והכי קאמר לא מיבעי' בונה כותל חדש צריך להרחיק דמונע דוושא דבלי שום סמיכות כותל נמי איכא דוושא כדמוכח בעיר ישנה דשמעתין. וא"כ זה שבונה כותל מונע טוב וצריך להרחיק ד"א זהו פשיטא. אלא אפי' כשכבר הי' לו כותל ברחוק ד"א מצומצמות. וע"י צימצום הקרקע בין ב' כותלים מעלי הדוושא יותר ויותר ובזמן מועט נדוש הקרקע ומעלי לכותל טובא טפי וה"א שוב כשנפלו הכותל תו לא צריך להרחיק שכבר נדוש הקרקע והוה כמו עיר ישנה קמ"ל אפ"ה בגינה או בעיר שעדיין לא נתיישנה צריך להרחיק הארכתי בזה מפני שראיתי בהג"ה הטור החדשי' סי' קנ"ה דס"ל דבלי כותל סמיכא ליכא דוושא כלל ע"ש מ"ש ביישב ק' כה"ג על הב"י וליתא כדמוכח מעיר ישנה וכדמוכח נמי מדברי הרא"ש הללו וק"ל:

הא בעיר ישנה וכו' עיי' מרדכי דיליף שיעור ישנה מתלולי' פ"ב דכתובו' דלר"מ זמנה ס' שנה ועש"ך סי' קנ"ה סק"ט והנה למעיי"ש בש"ס יובן פלוגתת ר"מ ור"י לפע"ד דעד ס' שנה עדיין קיימי' רוב בני הדור דימי שנותינו בהם שבעי' שנה וכיון דרובם קיימי' ואין א' מהם זוכר שנקבר נפל בתלוליו' או כפי' ר"ח שבתוס' שם וכיון שרוב הדור קיימי' שוב הוה לא ראינו ולא שמענו ראיה. אבל אם רק אחד או אנשים מועטים קיימי' ואינם זוכרים אין מהם ראיה דלא שמענו ולא ראינו אין ראי' וכמו שכ' ש"ך י"ד סי' א' וח"מ סס"י ל"ז ובשעומ"ע ב"ש סי' מ"ז. ואמנם ר' יהודה מיקל התם משום טהרתה של א"י כל שאין אדם זוכרה נהי דבגוף הסברא מודה לר"מ דהא קיי"ל בעלמא לא ראינו אין ראי וע"כ הכא משום טהרתה של א"י מקיל אבל בעלמא כה"ג מודה לר"מ. מ"מ בין כך ובין כך אין ענין פלוגתת ר"מ ור"י לכאן כלל. ולא בא המרדכי ללמד הענין מהתם דמה ענין זכירה לדוושא. אלא בשיווי השם בלבד דכיון דסתם ואמר עיר ישנה ולא פי' שיעור ישנה ע"כ שיעורו חכמי' דסגי לדושא דעיר בינוני' בשישי' שנה וסמוך עצמו דילמוד סתום מן המפורש במקום אחר עיר ישנה והיא ס' שנה אע"ג דאין הטעמי' שווים. דכה"ג איתא להדי' בירושלמי פ"ג דשקלי' הלכה ב' לענין שיעור קופות. ולענין שיעור כוס ע"ש ילמוד סתום מן המפורש אע"ג דאין הענין וטעמי' שווים:

כאן מרוח א' כאן משתי רוחות יש לעיין תיפוק לי' משום דושא דבין ב' הכותלי' דמה לי כותל כנגד האורך או ברוחב ואמנם להרא"ש דס"ל דהכא בעי' ד"א מלבד רוחב החלון א"ש דמשום דושא בד"א סגי והכא בעי עוד שיעור רוחב החלון אך להרמב"ם דפליג וכמ"ש והאריך במע"מ בזה ע"ש קשה. ומצאתי למוז"ה במהרשש"ך שמזה ראי' לרמב"ם דבשיעור קטן ד' אמות ליכא למיחש לדושא דוקא בכותל ארוך שייך דוקא ולא בדבר מועט ע"ש ונכון הוא:

מרחיקין את הסולם מן השובך יש לעיין כיון דיונה שובך ויונה עלי' אין בהם גזל גמור אלא מפני דרכי שלום כמבואר שלהי חולין ובב"מ ק"ב ע"א ועיי' תשו' חו"י. ובשיטה מקובצת לקמן כ"ג ע"א משני ש"ס ואב"א דנכרי כ' דכיון דלית בהו גזל אלא מפני דרכי שלום לא גזרו בשל נכרי ע"ש וא"כ קשה הא בישראל נמי אינו יוצא בדייני' אי גזל הני יוני שובך ומ"ט מרחיקין וקיי"ל אי עבר ועביד ב"ד כופי' להרחיק אמאי יהא תחלתו חמיר מסופו. וי"ל בזה ולומר אפ"ה כשם שלכתחילה אסור לגזול ה"נ לא שבקינין לכתחילה להעמיד דבר המזיק. והכא בנמיי' בלא"ה י"ל דנהי דיוני' מפריחי' נתיאשו בעלי' מהם ולית בהו גזל אלא מפני דרכי שלום. מ"מ בקטני' המדדי' חצרו ועליתו קנאום לו ויש בהם גזל גמור ויש לחוש להפסדן ע"י נמיי'. אך לקמן גבי אין פורסו' נישבי' לא שייך הא דהכל משום מפריחי'. ואמנם אי נימא משנתינו כר' יוסי דשלהי פ' הניזיקין דס"ל בכל הני הוה גזל גמור מדבריהם ויוצאה בדייני' א"ש טפי והיינו דפריך ש"ס לימא מתני' דלא כר' יוסי ופריך נמי והא גרמא וכו' טפי ובשארי משניות וכמ"ש תוס' ד"ה לימא ובד"ה והא גרמא וכו' ולהנ"ל ניחא דמשמע לי' דמתני' כר' יוסי דס"ל יוני שובך גזל גמור ואיהו ס"ל זה חופר בתוך שלו וכו' ולית לי' נמי דינא דגרמי בשום מקום אלא ר"מ משו"ה פריך הכא והא גרמא הוא וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף