חתם סופר/בבא בתרא/יד/א

חתם סופר בבא בתרא יד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאם בא לחתוך וכו' צל"ע דהרמב"ם לא מייתי כלל הך דמסיים מלמטה. וכ' ואם בא לחתוך חותך. ולא הרגישו נושאי כליו. עד שמצאתי בשיטה מקובצת גירסא בהיפוך ומסיים מלמעלה ומתחיל מלמטה פי' אי סיים ספר יהושע בסוף עמוד יכול להתחיל עוד שופטי' באותו עמוד וכן יכול לסיים יהושע בראש עמוד ולהתחיל שם שופטי' וכדומה משא"כ בס"ת דבעי שיסיים חומש באמצע דוקא ויתחיל עוד באמצעו. ועיקור הכוונה בנביאי' אין שום קפידא בהתחלה וסיום וא"כ לא הוצרך הרמב"ם לכתוב זה והניח סתמא כפירושו שאין שום קפידא בנביאי' וכתובי' אך צריך להבין בשם מה קאמר חותך. ונ"ל אי גרסי להו הי' הגי' מהופכת דבבריתא גרסי' בשין ופריך מאי שאם איזה נתינת טעם הוא זה ומסיק הכי קאמר ואם בויו ומילתא באפי נפשי' הוא ואין לו המשך עם בבא דמתחיל ומסיים וכ"כ תוי"ט במתני' שאפר כירה מוכן הוא כמו ואפר כירה ע"ש ריש מס' ביצה ואמנם צריך לישב פשיטא שמותר לחתוך דהא עדיף טפי אם אינם מדובקי' וכפירש"י ד"ה מאי למימרא. וי"ל דלפי מ"ש רשב"א שבתוס' שכשמדובקי' יחד נשתנו שעושי' עמוד בסופו וכדי היקוף בתחלתו א"כ יש לעיין כשיחתוך איך יעשה אם ישאר כך נמצא נשתנה משארי ספרי קודש הנכתבי' בפ"ע שכולם נגללי' מאחד כלפי שמע והאי נגלל מתחילתו לסופו. ואי יתקן לו עמוד בתחילתו ויתפור לו קלף כדי היקוף בסופו נמצא שהי' עד כאן בחוץ ונשתנה לפנים. והדפי' שהי' בפנים באי' לחוץ ואין ראוי לשנו' כמ"ש ר"ן בשבת פ' הבונה בשם ירושלמי בפסוק ויקם את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לקרשי' אלא קרש שזכה להנתן בדרו' לעולם בדרו' ויליף מזה לכל דבר קדושה שלא ישונה ממשפטו שזכה בו בתחלה. וי"ל דהכא לעולם לא הי' משפט קבוע לדפים דכשפותח וקורא בו וגולל ממקום למקום. פעמי' עליוני' למטה ותחתוני' למעלה לכן ליכא קפידא מ"מ אין להקשות מאי למימרא דלא פשיטא כולי האי דמותר לחתוך וא"ש:

רב אחא בר יעקב כ' חד וכו' ונח נפשי' אולי חשבו שע"י השבעת שם נזדמן לו כך ולא חשבוהו ראוי לשמש בשמו' ע"כ יהבו בי עיני' ונח נפשי' כדפי' הרע"ב על ודאשתמש בתגא חלף ע"ש וברמ"א י"ד סס"י רמ"ו ובש"ך שם סק"ו:

דילמא תורה צוה לנו משה וכו' כ' יש לעיין דה"ל למימר פ' ויהי בנסוע כ' שהוא ספר בפ"ע כדאי' פ' כל כתבי ואפשר משו"ה כ' תוס' דזה נקרא תורה בבריתא ספ"ג דסוכה וראב"ד הביאו בש"מ כ' שכ' ע"י סופרי' ד' מאות ס"ת ממש והוא כ' פסוק זה בכל ספר וספר ע"ש וכן פי' בדר' ינאי נטע ת' כרמי משום ישוב א"י ואך הוא בעצמו נטע בכל א' ב' נגד ב' וא' יוצא זנב. ולולי דמסתפינא ה"א ת' ס"ת כ' ע"י השבעת המלאך לבוש הבדי' אשר קסת הסופר במתניו' והיינו תורה צוה לנו משה ר"ת גמטרי' שם קס"ת ואין להאריך בזה:

טפח חציו לכותל זה וכו' ולר' יהודה אצבע לכותל. וצ"ע איך יחלוקו פלוגתא רחוקה למר סגי לכותל באצבע ולמר בעי ג' אצבעי'. וי"ל לכולי עלמא סתם כותל כלי עץ באצבע. ור"מ ס"ל ג' ארונות עשה בצלאל א' של עץ באצבע ושנים של זהב וכל א' כותלו חצי אצבע וכשהכניסם זה לתוך זה ה"ל כותל ב' אצבעו'. ור' יהודה ס"ל ארון א' עשה וצפהו בפנים ובחוץ והצפוי הי' דק מאוד כדרשי' עצי שיטים עומדים שמעמידי' ציפויהם ועמ"ש בפלתי סי' מ"ג גבי ניקב טחול כדינר זהוב ע"ש וא"כ הוה כותל אצבע:

עמודי עשה כסף וכו' עמ"ש תוס' שהי' הארון זהב והעמודי' כסף. וי"ל הנה גבי לוחו' פירש"י פ' תצא שהי' התורה בבחינת כלה וא"כ ישראל בבחינת זכר. ובפ' נשא ביום כלת משה להקים פירש"י שהי' ישראל בהקמת המשכן הנכנסו לחופה בחי' נקבה והקב"ה כחתן. וע"כ לפנים מקום רפידתו וחתונתו של הקב"ה וישראל בחי' נקבה ונקבה לא חטאו ע"כ אין הארון קטיגור. אבל העמודי' עשויי' לקרות בס"ת בחוץ כפירש"י ד"ה ס' עזרה וכו' ודלא כהתוס' ד"ה שלא וכו' ואז כשקורי' בתורה ישראל כזכרי' שחטאו בעגל ע"כ אי הי' עמודי זהב הי' קטיגור חלילה. והיינו דאמר קרא עמודיו עשה כסף וקשה הא רפידתו הוא הארון הוא זהב וכיון שרפידתו זהב מ"ט עמודיו כסף ומשני תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלי' שבתוכו לפני ולפני' שם הם בבחי' בנות ירושלי' ולא בחי' זכר. ומרכבו ארגמן קאי נמי אלפני ולפני' מקום מרכבו קדושה המרומז בארגמ"ן כידוע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף