חנוכת התורה/קסז
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קסז[עריכה]
בפסוק ולא ידע איש את קבורתו וגו'. יש לפרש בהקדם מה דאיתא במדרש רבה במגילת איכה וזה לשונו אמרו ישראל רבונו של עולם לחמורים דהיינו המצריים נתת קבורה שנאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ ולישראל לא נתת קבורה שנאמר שפכו דמם כמים ואין קובר. ויש לדקדק למה תלו הדבר דוקא בחמורים. ויש לומר על פי מה דאיתא במסכת סנהדרין דף מ"ו אבעיא להו קבורה משום בזיונא שלא יראוהו נרקב או משום כפרה שמשפילים אותו לארץ וכו' והקשו שם בתוס' הא טפי יש כפרה כשלא נקבר כדאיתא יפה למת שנפרעין ממנו לאחר מיתה וכו' עיין שם. לפי זה ניחא דבלא חמורים הוה אמינא דיותר כבוד הוא בדליכא קבורה כקושית התוס' ואם חטאו יהיה כפרה טפי ואם לא חטאו בלאו הכי אין צריכים כפרה דאיתא במדרש חסידיך מיד שנשפך דמם נקראים חסידים. אמנם מדחזינן דלחמורים נתת קבורה ואיתא מפני מה זכו לכך על שם שאמרו השם הצדיק. וכיון שהוא זכות על כרחך דקבורה הוא משום בזיונא. ולנו לא נתת קבורה. וזה הוא גם כן כוונת הגמרא המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו משום דהוא סובר כסברת התוס' הנזכר לעיל אם כן ראוי לקוברו בחייו רצה לומר יקרא דחיי. והשתא יש לפרש הפסוק הנזכר לעיל דאיתא בגמרא דהמת מסריח מהטפה של המלאך המות. נמצא משה דמת בנשיקה לא נסרח וכפרה גם כן לא היה צריך. וזהו שאמר הכתוב ולא ידע איש את טעם קבורתו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |