חנוכת התורה/פרשת שמות

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חנוכת התורה פרשת שמות

חנוכת התורה - פרשת שמות

נא

במדרש רבה. ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים. להן לא נאמר אלא אליהן מלמד שתבע אותן לעבירה ולא קיבלו ממנו. ותחיין את הילדים וכו' וכי מאחר שנאמר ולא עשו כאשר דיבר אליהן אין אנו יודעים שקיימו את הילדים אלא לא דיין שלא קיימו את דבריו של פרעה להמית את הילדים אלא עוד הוסיפו שעשו עמהם טובות וכו' עד כאן לשון המדרש. ויש לדקדק דלכאורה לאו קושיא הוא דהא שפיר הוצרך לכתוב ותחיין את הילדים דאם לא כן הוה אמינא דלא עשו כאשר דיבר וגו' קאי על מה שתבע אותן לעבירה. ועוד יש כמה דקדוקים בדברי המדרש הללו. וכדי ליישב הכל וליישר הדרך נקדים דברי הגמרא במסכת פסחים בפרק כל שעה כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה ענין רוצח אצל נערה המאורסה אלא מקיש רוצח לנערה המאורסה ונערה המאורסה לרוצח מה נערה המאורסה יהרג ואל יעבור אף רוצח כן ומה רוצח ניתן להצילו בנפשו אף נערה המאורסה כן וכו' עיין שם היטב. והנה מהפסוק ולא עשו כאשר דיבר אליהן מוכח דהם למדו סברא זו דיהרג ואל יעבור דהא דרשינן שתבע אותן לעבירה ולא שמעו לו. וקשה איך לא היו מתייראין שמא יהרוג אותן על כרחך שהם סברו דיהרג ואל יעבור. והשתא יובן המדרש וכי מאחר שנאמר ולא עשו ולא שמעו לו על כרחך סברו דיהרג ואל יעבור אם כן ידעו גם כן דברוצח גם כן הדין דיהרג ואל יעבור אם כן קשה למה לי ותחיין את הילדים פשיטא דחיו הילדים דהא בזה גם כן הדין דיהרג ואל יעבור. ומשני מלמד שהיו מספיקין להם מים ומזון וכו' ואיצטריך לכתוב ותחיין ללמוד זאת:

נב

במדרש רבה ותרא אותו כי טוב מלמד שנולד מהול. וצריכים להבין האיך מרומז זאת בקרא. ויש לפרש על פי מה דאיתא בירושלמי וגם בילקוט בספר שופטים על הפסוק וילך יפתח לארץ טוב והלא לא הלך כי אם לחוץ לארץ וכי חו"ל ארץ טוב הוא ומשני אין לפי שהיא פטורה ממעשר. והנה איתא במדרש רבה פרשת עקב מקיש פרי בטנך לפרי אדמתך מה פרי אדמתך צריך עישור אף פרי בטנך צריך עישור וזה המילה. אם כן יובן המדרש ותרא אותו כי טוב והא לא מיקרי טוב אלא שפטור ממעשר וקשיא ליה הלא אדם צריך גם כן ליתן מעשר זהו המילה ואם כן היאך כתיב טוב תכף כשנולד. לזה אמר מלמד שנולד מהול משום הכי שפיר אמרינן ביה כי טוב דלא היו צריכין ליתן ממנו המעשר:

נג

במדרש וברש"י וימת מלך מצרים מלמד שנצטרע ומצורע חשוב כמת. ומקשים מנלן דילמא מת ממש. ויש לתרץ על פי מה דאיתא במדרש על הפסוק ויקרבו ימי ישראל למות. חי הוא הדא הוא דכתיב אין שלטון ביום המות. וכן בדוד כתיב ויקרבו ימי דוד למות ימי מלך דוד אין כתיב כאן אלא ימי דוד למה מפני שאין שלטון ביום המות. פירוש דהיה קשה לבעל המדרש מדוע לא נכתב ויקרבו ימי יעקב למות הלא ישראל מורה על שררה והא אין שלטון ביום המות ומביא ראיה מדוד דלא כתיב ויקרבו ימי מלך דוד. על כרחך דנשמע דעדיין חי הוא. והשתא יבוארו דברי המדרש הנזכר לעיל שהתחלנו בו. דכאן כתיב וימת מלך מצרים והיה קשה לבעל המדרש איך כתיב מלך הא אין שלטון ביום המות. משום הכי אמר דנצטרע ומצורע חשוב כמת אבל באמת היה חי עדיין ושלט:

נד

בתרגום יהונתן על הפסוק וינהג הצאן אחר המדבר לשפר רעיא. יש לפרש דכוונתו הוא על פי מה דאיתא במסכת בבא מציעא הכא במאי עסקינן במרעה שמן וטוב וכו' ופירש רש"י לכך פטור הרועה וכו' עיין שם היטב. והנה איתא במדרש הר אלהים חרבה שההר היה חד כחרב וכו'. אם כן יובן הדבר דהיה קשה להתרגום היאך הנהיג משה הצאן להר חד דהא הוי כמו העלה לראשי צוקין דחייב לכך פירש לשפר רעיא דהיינו מרעה שמן וטוב:

נה

בפסוק ויאמר משה אל ה' הן לא יאמינו לי (בני ישראל) ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה' ויאמר אליו מה זה בידך ויאמר מטה וגו'. בפסוקים הללו רבו הדקדוקים. ויש לפרש על פי מה דאתא במדרש אז יבדיל משה שלש ערים מאן דאכיל קידרא ידע טעמא דתבשילא שנתיירא משה שאליו יגיע הדבר מחמת הריגת המצרי. אמר לו הקב"ה פטור אתה וכו' עיין שם. והנה בגמרא איכא פלוגתא רבי מאיר ורבי יהודה אם רוצח חוזר לשירות אביו רבי מאיר סובר חוזר דילפינן גזירה שוה שב שב מעבד עברי. ורבי יהודה סובר דאינו חוזר דעבד עברי גופיה אינו חוזר וכו'. והנה איתא במדרש דהמטה שהיה ביד משה הוא המטה שהיה משמש בו אדם הראשון ואברהם וכן יעקב ועמרם שכן דרך המלכים וכו'. אם כן לזה אמר הכתוב הן (בני ישראל) לא יאמינו לי כי יאמרו לא נראה אליך ה' והוכחתם יהיה באשר הרגת את המצרי ודין רוצח שאינו חוזר לשירות אבותיו. לזה השיב לו הקב"ה ויאמר מזה בידך ויאמר מטה. רצה לומר מזה שבידך מוכח שחזרת לשירות אבותיך שהמטה הזה דרך כל המלכים שהשתמשו בו כל אבותיך המלכים אם כן אין לך להתיירא:

· מעבר לתחילת הדף