חנוכת התורה/פרשת ויקהל
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
|
צט[עריכה]
ברש"י על הפסוק וכל הנשים אשר נשא לבן וגו' טוו את העזים פירש"י היא היתה חכמה ואומנות יתירה שמעל גבי העזים היו טוין אותם. יש לפרש דהכוונה כך הוא משום דקשיא ליה הא קיימא לן דמעשה ידי האשה לבעלה והמותר הוא לעצמה. ואם כן צריך לומר דשאר הנשים צריכין לגזוז הצמר ואחר כך מתעסקין בטוויה ובשזירה ואזי אין להם פנאי להעדיף יותר מכדי המלאכה מה שאין כן הנשים האלו שטוו מן העזים ולא היו צריכין לגזוז הצמר אזי היה להם מלאכת גיזה להעדפה. וזה שאמר וכל אשה חכמת לב וכו' וקשה לרש"י והלא מעשה ידי אשה לבעלה אם כן האיך היתה יכולה להקדישם על זה מתרץ רש"י ז"ל במתק לשונו היא היתה אומנות יתירה ששאר הנשים צריכין לבטל שעה או שתים שהן ארבע לגזוז הצמר מה שאין כן הנשים האלו לא היו צריכין לגזוז אם כן אותה מלאכה היא יתירה להם ואזי היו יכולין לעשות מותר על מעשה ידיהן ומותר האשה לעצמה ושפיר היו יכולין להקדישם:
ק[עריכה]
במדרש רבה בפרשה זו וזה לשונו ראו קרא ה' בשם בצלאל הדא הוא דכתיב ואל מי תדמיוני ואשוה א"כ יאמר קדוש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה בזכות ואלה שמות בני ישראל וכו' עד כאן לשונו. ותמוה מאד דמוסיף תיבת א"כ הא בהפסוק לא נכתב כלל תיבה זאת ועיין במתנות כהונה. ויש לפרש דהנה איתא במדרש דכל מקום שפקרו המינים תשובתם בצידם לדוגמא כתיב אלקים קדושים הוא לשון רבים ותשובתו בצידו מי כתיב הם הוא כתיב. וצריך לתרץ למה באמת נכתב בלשון רבים. יש לומר דקאי על ישראל שהם קדושים בזכות זה אלקים של קדושים. וזה שאמר המדרש ואל מי תדמיוני ואשוה שאין להקב"ה שום דמיון דהוא יחיד ומיוחד. והשתא מתמה המדרש א"כ יאמר קדוש ולמה אמר קדושים בלשון רבים. ועל זה מתרץ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה בזכות ישראל שהם קדושים וקאי זאת על ישראל: