חנוכת התורה/פרשת וארא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חנוכת התורה פרשת וארא

חנוכת התורה - פרשת וארא

נו

ברש"י על הפסוק ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון וגו' מכאן למדנו הנושא אשה צריך לבדוק באחיה שרוב בנים הולכים אחרי אחי האם עד כאן. וקשה הא על כרחך הוכחת רש"י הוא דמלת נחשון מיותר הוא כדאיתא במדרש ממשמע שנאמר בת וכו'. אם כן קשה מנא ליה דילמא מת עמינדב והשיאה נחשון לפיכך קרא אותה אחות נחשון. כמו דאיתא במסכת מגילה דף י"ז על הפסוק וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות ממשמע נאמר בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות אלא מלמד שקידשה ישמעאל ומת והשיאה נביות אחיה וכו' עיין שם. ואם כן דילמא כאן נמי הפירוש שמת עמינדב והשיאה נחשון. דבשלמא איפכא ליכא למיפרך התם נמי מנא ליה שהשיאה נביות אחיה דילמא התם נמי מיירי שבדק באחיה דקשה למאי נפקא מינה חזר הכתוב אצל אהרן להורות שרוב בנים וכו' הלא כבר נלמד מעשו. אלא על כרחך צריך לומר התם הטעם משום דמת ישמעאל כנזכר לעיל ואם כן מהיכן למדנו רוב בנים וכו' לכך הוצרך לומר זאת אצל אהרן ללמוד לבדוק באחיה. אבל איפכא שפיר קשה דילמא גבי אהרן נמי מיירי שמת עמינדב והשיאה נחשון אחיה והשתא ליכא למיפרך הא תו למה לי זה אינו דהא הכתוב סיפר המעשה שהיה שגם כאן מת עמינדב והשיאה נחשון אחיה וצריך עיון:

נז

בפסוק הנני משליח בך ובעבדיך וגו' את הערוב ומלאו בתי מצרים את הערוב וגם האדמה אשר הם עליה. הנה על תיבת האדמה הזאת נאמרו הרבה פירושים. ויש לבאר דהנה רש"י ז"ל פירש ערוב כל מיני חיות רעות. והנה איתא בר"ש פ"ח דכלאים מ"ה שיש חיה אחת ששמה ידעוני וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ וכו' וכשבאין לצודה אין אדם רשאי ליקרב אצלה שטורפת והורגת אלא גוררין אותה אל החבל עד שהחבל נפסק והיא מיד מתה וכו' עיין שם. והנה כאן אמר הכתוב ומלאו בתי מצרים את הערוב כל מיני חיות רעות אם כן יפלא היאך הביא עליהם החיה הרעה הנזכר לעיל ששמה ידעוני הלא היא קשורה בחבל בארץ ואם יפסק החבל היא מתה מיד. משום הכי אמר וגם האדמה אשר הם עליה ר"ל האדמה אשר החיה קשורה עליה בחבל:

נח

ברש"י על הפסוק וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל וגו'. פירש רש"י צום עליו לחלוק כבוד למלכות בדבריהם עד כאן. וקשה הלא דברי רש"י ז"ל עצמו סותרים זה את זה. דכאן פירש רש"י כרבי יוחנן ובמקום אחר פירש בריש לקיש. דהנה איתא במסכת זבחים דף ק"ב כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם וכו'. ופריך הגמרא והכתיב ויצא מעם פרעה בחרי אף ומאי רושם איכא כאן. אמר ריש לקיש סטרו ויצא. ופריך הגמרא ומי אמר ריש לקיש הכי והא כתיב ונצבת לקראתו אמר ריש לקיש מלך הוא והסבר לו פנים ורבי יוחנן אמר רשע הוא והעיז פניך. ומשני איפוך ושפיר אמר ריש לקיש סטרו ויצא וכו' עיין שם. והנה רש"י ז"ל פירש לעיל בפרשת שמות על הפסוק ויחר אף ה' וגו' דכל חרון אף שבתורה עושה רושם שניטלה הכהונה וכו'. אם כן קשה קושית הגמרא מהא דכתיב ויצא מעם פרעה בחרי אף מאי רושם היה שם. ועל כרחך צריך לומר כריש לקיש סטרו ויצא וגם הא דכתיב ונצבת לקראתו היינו העיז פניך כנגדו כנזכר לעיל. והרי כאן פירש רש"י ציוום לחלוק כבוד למלכות. אם כן דברי רש"י ז"ל סותרין אהדדי ודוק לתרץ:

נט

ברש"י על הפסוק כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי וגו' פירש רש"י מכאן למדנו שמכת בכורות שקולה כנגד כולן. ומקשים העולם מכת בכורות מאן דכר שמיה הלא כאן מיירי ממכת ברד. ויש לתרץ דהנה איתא ברש"י בפרשת שמות על הפסוק אם מאן אתה לשלח את עמי הנה אנכי הורג את בנך בכורך פירש רש"י ומכת בכורות באה באחרונה ולמה פתח בה להפחידם תחלה אלא ללמדך שהיא קשה מכולם ביחד עיין שם. והנה מכאן גם כן מוכח שמכת בכורות קשה מכולם ביחד דהא כאן גבי ברד כתיב את כל מגפותי ללמד שהיא קשה מכולן אם כן קשה היה לו להפחידם במכת ברד מתחילה דהא היא שקולה ככולם. אלא על כרחך צריכין לומר דמכת בכורות היה קשה מכולן אף כנגד מכת ברד משום הכי התחיל במכת בכורות תחילה ולא במכת ברד. לפי זה יובנו דברי רש"י ז"ל כאן דכתיב את כל מגפותי להורות שמכת ברד שקולה כנגד כולם אם כן קשה קושיא הנזכר לעיל למה לא פתח בה תחילה לכך מתרץ דמכאן למדין שמכת בכורות היתה שקולה כנגד כולם וגם כנגד מכת ברד לכך פתח להתרות תחילה במכת בכורות:

או יאמר דבאמת פירש רש"י ז"ל זאת על מכת ברד שהיתה שקולה וכו' רק שטעות נפל בדפוס שהיה כתוב ברש"י מכת ברד בראשי תיבות מ"ב וסברו המדפיסים שהוא מכת בכורות:

ס

בפסוק כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה' וגו' פירש רש"י אבל בתוך העיר לא התפלל לפי שמצרים היתה מלאה גלולים. ויש להקשות מפני מה דוקא במכת ברד הקפיד משה לצאת חוץ לעיר ולהתפלל ובכל שאר המכות לא הקפיד על תפלתו אם בתוך העיר או חוצה לה. שהרי לא אמר בשום מקום כצאתי את העיר. ויש לומר דהענין כך הוא. דהנה ידוע שגלולי ועבודה זרה של מצרים היו הצאן. והנה כאן במכת ברד כתיב הירא את דבר ה' הניס את מקנהו וגו' ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה וגו'. נמצא דהיו כל הצאן ובקר בתוך העיר משום הכי התפלל עתה חוצה לה. אבל בכל שאר המכות היו כל הצאן מחוץ לעיר לפיכך היה יכול להתפלל בתוך העיר:

· מעבר לתחילת הדף