חכמת אדם/קמא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png קמא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דין לפסוק על הפירות כפי השער (סי' קע"ה)

א אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער פירש הרוצה להקדים מעות לחבירו על חיטין או שאר פירות או סחורות כדי שיתן לו אותו הסחורה במקח זה כל השנה כשיעור מעותיו שנותן לו עכשיו ואיזיל גבי' בשביל הקדמת המעות ומקבל עליו שאם יתיקר יתן לו בזול כמו שהן עכשיו אסור לעשות כן דהוי עכ"פ ריבית דרבנן אבל משיצא השער אפי' אינו שער קבוע כשער מדינה הנמשך זמן רב אלא כשער של עיירות שמשתנה באיזה ימים כיון שזה נותן לו מעות א"כ יכול לומר לו שקיל טיבותך ושדי אחיזרי מאי אהנית לי שהרי כיון שיצא השער יכול לקנות בעד מעותיו כפי השער של עכשיו שיספיק לו כל השנה ולכן אפי' אם אין למוכר אותו סחורה בביתו הוי כאלו קנה הוא בשוק בכל הדמים והקנה אותם ללוקח וזכה בהן הלוקח וכשנתיקרו אח"כ ברשות הלוקח נתיקר (קע"ה) ואם יצא שער בכרך אחד כל העיירות המסתפקין ממנה פוסקים על אותו שער אע"פי שלא יצא השער בהם (ש"ך ס"ק ב') ואין פוסקין על חיטין חדשות על שער של חדשות וכן בישינות על שער של ישינות עד שיצא השער לחדש ולישן דכ"ז שלא יצא לשניהם לא מקרי שער קבוע (סעיף ב' וע"ש בש"ך וט"ז):

ב לא מבעי' דמותר לפסוק עמו שיתן לו חיטין כל השנה כשער של עכשיו אלא מותר לפסוק עמו אפי' כשער הגבוהה ר"ל שאם יוזלו יתן לו כשער הזול כגון שעכשיו נמכרות ד' סאין בסלע מותר לפסוק עמו שאם יוזלו ויהיה י' סאין בסלע יתן לו י' סאין בסלע ולא מחזי כריבית שהרי זה לא לוה לו חיטין אלא שנתן לו מעות מזומן ואלו היו מעותיו בידו באותו זמן היה יכול לקנות י' סאין בסלע אע"ג דאמרינן דהוי כאלו הקנה לו המוכר החיטין זה דוקא לענין ההיתר שמותר לפסוק עמו דכיון דכ"ז אינו אלא ריבית דרבנן כיון שהוא בדרך מק"ומ הקילו רבנן וגם מש"ה לא חיישינן מה שהוא קרוב לשכר ורחוק להפסד כיון שאין כאן הלואה כלל ואם נתן לו מעות בסתם ולא פסק עמו כשער הגבוה נותן לו כשער שהיו שוין כשנתן לו המעות ומי שחוזר בו צריך לקבל מי שפרע שהרי קיבל הכסף ואם היה שם קנין אחר אין יכול לחזור בו ואם היה שליח לאחרים אינו נוטל אלא כשער הזול או מחזיר דמים וא"צ לקבל מי שפרע דהשליח פשיטא דפטור דלאו דידיה הוא והמשלח יכול לומר לתקוני שדרתיך כו' והיה לך לפסוק כשער הזול (סעי' ז' ובט"ז):

ג בד"א דאין פוסקים עד שיצא השער ה"מ כשאין למוכר פירות בביתו אבל אם יש למוכר אותו הסחורה יכול לפסוק עמו אפי' בזול גדול ודוקא כשכבר נגמר קצת מלאכתו אפי' חסר עוד ב' מלאכו' כגון לפסוק על הגדיש שכבר נתיבשו בחמה ואע"ג שחסר עוד לדוש ולזרות כיון שאינו חסר אלא ב' מלאכות מותר אבל אם חסר ג' מלאכות אפי' אם אין בידו לגמרו אסור ודוק' שיש לו כפי שיעור מעותיו מאותו המין שכל אדם יכול למכור פירותיו וסחורותיו בזול והרי נקנה מיד ללוקח ואפילו מכר אח"כ המוכר מה שהיה בידו חייב ליתן ללוקח כפי מה שהוא שוה בשעת פסיקה (סעיף ד' ובש"ך ס"ק א'):

ד הפוסק על השער צריך שלא ירויח בדבר כלום כגון שאם מנהג שהלוקח נותן שכר סרסור צריך ליתן לו וצריך שינכה למוכר החסרון שראוי לאכילת עכברים או מתפזרת לפי המדה והזמן כמבואר בח"מ סי' רצ"ב (סעיף ה'):

ה הפוסק על הפירות ובשעת הפרעון נתיקרו י"א דאסור לשום אותן אז בדמי' ולקבל עבורם מעות דכיון דמעות נתן וגם מקבל מעות יותר ממה שנתן מחזי כריבית (רשב"ם) ויש מתירין (ר"ת) גם בזה כיון שהפסיקה היה בהיתר אמרינן מה לי הן מה לי דמיהן אבל פירות אחרים לכ"ע מותר לקבל עבורם (סעיף ו'):

ו פסק עמו על החיטין והגיע הזמן פרעון ואמר לו תן לי חיטין שאני רוצה למכרן ולקנות בהם יין ואמר לו אני אתן לך בעד זה כך וכך מדות יין או שאר דבר אם לא שם החיטין בדמים רק שאומר כך וכך סאין יש לי אצלך תן לי בהם כך וכך יין או שאר דבר מותר אעפ"י שאין לזה יין אם יצא השער של יין דכיון דמתחלה לא באו המעות לידו בתורת הלואה ה"ל כמחליף פירות בפירות אבל אם שם החיטין בדמים שאמר כך וכך מעות יש לי בידך תן לי בהם יין אם יש לו היין מותר אבל אם אין לו אסור אע"ג דיצא השער כיון שאינו מקבל עכשיו ממנו מעות לא שייך לומר שיכול לקנות ועיין לעיל כלל קל"ד סי' י"ב י"ג י"ד (שם):

ז ממה שנתבאר לעיל מבואר מה שנוהגין הסוחרים שנותנים מעות כסף לחלפן להעמיד להם אדומים או שאר מטבעות ובשביל הקדמת המעות מזלזלים קצת במקח האדומים בפחות מהשער שהוא באותו עת אם יש לחלפן כפי שיעור מעותיו מותר ואם לאו אסור אלא יותר טוב שיכתוב שטר ע"פי היתר ויתנה עמו שאם ירצה ליתן לו המטבע בעד כך וכך המקח הרשות בידי הלוה (ועיין בקונטרס הסמ"ע כלל קמ"ג) נוסח השטר:

ח וכן להיפך שהסוחר נותן לחלפן אדומים ליתן לו בעד זה מעות כסף ובשביל המתנת המעות נותן לו יותר בעד כל אדום זהב שניכר לכל שהוא בריבית הוא איסור גמור ודינו כדלעיל בדין ריבית שע"י מכירה כלל קל"ט סי' בג"דה אלא צריך לכתוב שטר ע"פי היתר כנוסח הנ"ל:

ט ומה שנוהגים עוד הסוחרים שיש להם אדומים וצריכים למעות פרייסעש וכיוצא בו לסלק בלייפסיג ואם ירצו למכור האדומים בעירם יוכלו להשיג כ' זהו' בעד אדום זהב והחלפן אינו נותן להם רק י"ט זהו' שם בלייפסיג רק משום שהחלפן מלוה לו עוד סך אם מזכיר לו בפירוש שהוא משום הלואה הוי ר"ק דאף דיש לו רשות לזלזל בזה שיש לו מ"מ במה שמלו' לו הוי ר"ק ואמנם בסתם י"ל אפש' דמה שמזלזל במקח הוא מטעם שהחלפן מקבל עליו אחריות הדרך ואמנם הם מזלזלים ביותר ממה שהדרך ליתן בעד קבלות אחריות ומכ"ש שלפעמים אדרבה הסוחר מקבל המעות לידו על אחריותו ולכן הוא איסור גמור אלא יכתוב שטר ע"פי היתר:

י וכן מה שנוהגין שהחלפן מלוה להם סך ופוסק עמם שבעד המזומן יתן לו המקח כך וכך ובעד ההלואה כך וכך כ"ז איסור גמור וצריך לכתוב שטר ע"פי היתר:

יא מותר להקדים מעות על היין בשעת הבציר ע"מ שיתן לו יין טוב בניסן או בטבת לפי המקום שדרך לבחור היין אם הוא טוב אע"ג דלא יצא השער כיון שיש לו אע"ג דהמוכר מקבל עליו אחריות שאם יחמיץ יהיה ברשותו והוי רחוק מהפסד שהיין רגיל להחמיץ וא"כ הוי כריבית דשמא אם היה מקבל בתשרי היה מחמיץ אפ"ה מותר דקים להו לרבנן שכל יין שסופו טוב גם תחלתו היה יין וכל שמחמיץ לבסוף גם מתחלת עשייתו הי' חומץ והיה קלקולו בתוכו אלא שלא הורגש בעודו תירוש מחמת מתיקתו ונמצא אם נתחמץ הרי המכירה בטל שזה קנה ממנו יין ולא חומץ ומ"מ צריך הלוקח לקבל עליו אחריות מיוקרא וזולא אבל אם המוכר מקבל עליו גם יוקרא וזולא אסור (סי' קע"ג סעיף י"ג וט"ז וש"ך שם ועיין כ"ז בדף ס"ד תוס' ד"ה אי תקפה ותוס' ד"ה קרוב לשכר:

יב ואפי' על חבית ידוע של יין ואפי' באמצע השנה מותר להקדים מעות ולהתנות עם המוכר שאם יוזיל או יתיקר עד זמן מכירת היין יהיה ברשות הלוקח ואם יחמיץ יהיה ברשות המוכר דכיון דנמצא חומץ גם מתחלה הי' חומץ ואין חילוק בין אם הוא מושכו ברשות הלוקח או שהוא בבית המוכר אבל אם אין הלוקח מקבל עליו אחריות הזול אסור אפי' מושכו לרשותו (שם ובש"ך):

יג מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף במקח משום אגר נטר וכיוצא בזה המקח קיים ויתן כשער של היתר והריבית אם נתן לו אין מוציאין מיד המוכר והוא שנתקיים המקח בא' מדרכי הקנאה אבל א"ל נתקיים המקח אלא לענין מי שפרע בטל לגמרי (ס"סי קע"ה סעיף א'):

דין איזה השכרה אסורה בסי' קע"ו נתבאר לעיל כלל קל"ו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.