חכמת אדם/עד

חכמת אדם ‏ עד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דין הכשר כלים (סי' קכ"א)

א כלים האסורים בין כלים ישינים של נכרי או שנאסרו מבשר וחלב או שאר איסור כדרך שנאסרו כך הוא הכשירן לפיכך הלוקח כלי תשמיש מן הנכרי שנשתמש בהם בצונן כגון כוסות וצלוחי' וכיוצא בהן מדיחן ומשפשפן היטב במים כדי להסיר מה שדבוק בהם ואח"כ שוטפן במים ומטבילן ומותרים ואם נשתמש בהם בחמין אם כלי חרס אין להם תקנה ואם הם של אבן או מתכות או עצים או של עץ צריכין הגעלה ומדינא כלי שנשתמש בו בכלי ראשון צריך הגעלה בכלי ראשון וקערות וטעליר שתשמישן ע"י עירוי הגעלה שלהם ג"כ ע"י עירוי אך נוהגין להגעיל הכל בכלי ראשון דלפעמים מכסה בהם קדרה וכיוצ' בו וכן הכפות לפעמים מכניס אותן לקדרה ומכ"ש כלי נכרי שידוע שמדיחין יחד בכלי ראשון (סעיף א' ב'):

ב סדר הגעלה כך הוא תחלה צריך לשפשף הכלי היטב מבפנים שלא יהיה בו שום דבר שמנונית נדבק בו וכן צריך להעביר כל חלודה שמבפנים אבל כשיש רק רושם חלודה אינו מזיק וצריך שלא יהיה בכלי שום סדק או גומא ואם יש בו צריר להרחיבו ולנקר היטיב ואם אינו יכול לנקר ישים שם גחלים עד שישרוף גוף האיסור אם יש שם ועיין כל דיני הגעלה בא"ח סימן תנ"א ובחיבורי ח"א בהל' פסח כלל קכ"ה:

ג צריך להגעיל גם ידות הכלים ומיהו סגי שישפוך עליהם מים רותחין מכ"ר שהרי ג"כ אינו בולע רק ע"י מה שניצוצות נופלים מתוך הכלי עליו וצריך שינקר במקום שמחובר הבית יד שלא יהיה שם איסור בעין ואם אינו מדובק יפה ויש חשש שיש שם איסור בעין צריך ללבן אותו מקום וכן אם יש טלאי בכלי צריך להניח שם גחלים שיתלבן ואח"כ יגעיל הכלי ואם ניכר שהטלאי היה מחדש והוא מדובק יפה שאין בו חשש שיש שם איסור בעין סגי בהגעלה (שם):

ד דרייא פוס צריך ליבון לפי שנשפך עליו איסור וכן קאצערעס שמוציאין בם הקדירות מהתנור ובדיעבד כיון שאינו נותן עליו התבשיל בעין וגם אין עליו איסור בעין אלא בלוע נ"ל דמותר דהוי כב' קדרות שנגעו זב"ז:

ה כלי שנשתמש בו באותו יום בתוך מעל"ע לא מהני הגעלה אא"כ שיכניס הכלי בכלי גדול שיהיה במים ס' נגד הכלי של איסור וזה לא שכיח (שם):

ו כלי שמשתמשין בו ע"י אור כגון מחבת שמטגנים בו לא מהני הגעלה דמה שבלע ע"י אור אינו מפליט ע"י הגעלה אלא דוקא ע"י אור ואם הוא כלי שנאסר מאיסור צריך ליבון כ"כ עד שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו אבל מחלב לבשר כיון דהתירא בלע סגי בליבון קל עד שישרוף עליו קש מבחוץ. וכלי שהכשירו ע"י ליבון אעפ"י שיש בו גומות או סדקים או חלודה אינו מזיק שהאש שורף הכל. ובדיעבד בהפ"מ יש לסמוך על הפוסקים דמחבת לא נקרא תשמישו ע"י אור לפי שלעולם לחלוחית השמנונית שם ולא מקרי תשמישו ע"י אור רק שפודין ואסכלאות שצולין בו וכ"ש תנור (א"ח סי' תכ"א בט"ז ס"ק ח' וס"ק ט"ז ובמ"א ס"ק י"א) וצ"ע:

ז אם הגעיל כלי הצריך ליבון אסור להשתמש בו בחמין אפילו שלא ע"י אש דחיישינן שמא לא פלט הכל ע"י הגעלה ויחזור ויפלוט בפעם ב' (סימן קכ"א ט"ז ס"ק ד'):

ח כל מקום שצריך הגעלה לא מהני אם קלפו לכלי בכלי אומנות שהרי נבלע בו האיסור מעבר לעבר (שם סעיף ה'): ודין המרדה של איסור נתבאר לעיל כלל ס"ב סי' ח':

ט כלים שתשמישן בצונן אם יש לחוש שחממו בו יין או שמלחו בו או שעמד בו מעל"ע דהוי כבוש נוהגין להגעיל ואין לשנות ואפילו תיבות ושלחנות הנקחים מן הנכרים נוהגין להגעיל שמא נשפכו עליהם חמין ונוהגין להכשיר השולחנות ע"י עירוי (ועיין בח"א הלכות פסח) ומכל מקום בדיעבד אין לחוש ועיין לקמן בדין הכשר כלי יין:

י תנור או כירה שנאסר ע"י איסור צריך ללבנה עד שיהא ניצוצות נתזין ממנו וגם צריך שילכו הגחלים על פני כולו דכיון שבלעה ע"י גחלים צריך להפליט על ידי גחלים ואם ספק אם הלכו על פני כולו אסור אבל מבשר לחלב כיון דהתירא בלע אע"פי שאינן מהלכין ע"פ כולו מותר בהפ"מ ובלבד שילבן היטב (א"ח סי' תס"א ובמ"א שם):

יא כלי מתכות אעפ"י שי"א שאם נשתמש בו איסור במקצתן נאסר כולו משום דחם מקצחו חם כולו אבל לענין הכשרו לא עלה לו הכשר עד שיכשיר כולו בין לענין הגעלה ובין לענין ליבון דאע"ג דמוליך הבליעה בכולו מ"מ אינו מפליט מכולו ולכן אם השתמש במקצת על ידי אור וליבן אותו המקצת ואח"כ תחב הצד שלא הגעיל בכלי אסור לכ"ע שהליבון אינו מפליט כלום אלא ששורף האיסור אבל דבר שנבלע ע"י חמין במקצ' והגעיל אותו מקצת אם נשתמש באותו מקצת שהגעיל מותר בדיעבד דאמרינן אינו מפליט מכולו אבל אם השתמש באותו מקצת שלא הגעיל נחלקו האחרונים המ"א בסי' תכ"א ס"ק כ"ד כ' דאסור בדיעבד והש"ך ופרי חדש מתירים ונ"ל דבהפ"מ ויש עוד צדדים להקל יש להקל אבל לא בלא"ה (ועיין לעיל כלל מ"ו סי' ו' ובבינת אדם סימן מ"ד):

יב יש מקומות שגהגו היתר לשום יין בכלים שהנסרים שלו מודבקים בחלב משום שטבע היין לברוח מן החלב והחלב נקרש ועומד בעצמו ואינו נוגע ביין (קכ"א סעיף א'):

יג כלים הנאסרים ע"י מליחה צריכין הגעלה. ובדיעבד אם מלחו בהם אמרי' אין מליחה להפליט:

יד דין סכין של איסור והכשרו נתבאר לעיל כלל מ"ז סימן ח'. ודין הכשר כלי נתבאר לקמן כלל פ"א:

סימן קכ"ב מבואר לעיל כלל נ"ה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.